לפונים וללקוחות מובטחת שמירה על סודיות וזכויות יוצרים
לפונים וללקוחות מובטחת שמירה על סודיות וזכויות יוצרים

עקרונות בעריכת ספרים – עריכה ספרותית ועריכה לשונית

ספרים עם עניבות כסימניות על רקע גרפיטי מסמלים חופש יצירתי בצד דיוק כעקרונות בעריכה ספרותית ועריכה לשונית.
חופש יצירתי ודיוק הם עקרונות בסיסיים בעריכה ספרותית ובעריכה לשונית. החופש היצירתי מאפשר את הדיוק, ודקדקנות יתר חוסמת את החופש, הטבעיות והזרימה.

חופש יצירתי ודיוק הם עקרונות בסיסיים בעריכת ספרים. הם נדרשים בעריכה ספרותית ונדרשים בעריכה לשונית והם קשורים זה בזה: החופש היצירתי מאפשר להגיע לדיוק, ואילו דקדקנות יתר במסווה של דיוק חוסמת את החופש, הטבעיות והזרימה.

את הדיוק בניסוח משיגים באמצעות התאמה למשמעות ולכוונה, ולא באמצעות אחידות או התאמת כל משפט לתבנית קבועה. בספרות הדיוק קשור לדמות, לקול שלה, למצב הרגשי, לסגנון הספר, למשלב הלשוני, לקצב, למנגינה, לאווירה ולתנועה של המשפט. אם דמות מדברת בשפת הדיבור, שפת הדיבור שלה היא חלק מהדיוק. אם היא נסערת, מהססת, מבולבלת או מתריסה, המבנה של המשפט יכול לבטא את מצבה. סדר המילים קובע מה יודגש ואיזו משמעות תיווצר. כך פועלים הפיסוק, בחירת המילים, אורך המשפטים והחיבור ביניהם. עריכת ספרים דורשת לדעת מתי להדק ומתי לשחרר, מתי להתערב ומתי להשאיר, מתי להגביה את השפה ומתי הפשטות והטבעיות הן הבחירה המדויקת.

פעמים רבות אני נתקלת בספרים שבהם מורגשת דקדקנות רבה המוצגת כדיוק: שילוב מילים גבוהות בכל מחיר, אף שהן כלל לא מתאימות לטקסט; בניית סדר מילים על פי תבניות קבועות; קיצורים ובניית משפטי שעבוד המשבשים את המשמעות; שילוב סגנון כתיבה רשמי ועיוני גם כשסגנון הספר אמור להיות קליל והדמויות מדברות בשפת הדיבור; הוספת פסיקים רבים, קווים מפרידים ונקודתיים המאפיינים כתיבה עיונית; ריבוי מירכאות וניקוד עזר ועוד.

דקדקנות כזאת עלולה להשיג את התוצאה ההפוכה: ליצור טקסט נוקשה, מרוחק ופלקטי ולפגוע בקצב, ברגש, בטבעיות ובאמינות. ספרי פרוזה אינם מחקר אקדמי. כל בחירה צריכה להיבחן על פי מה שהטקסט מבקש ליצור, ולא על פי כללים ותבניות שנקבעו מראש.

העקרונות שמנחים אותי בעריכת ספרים:

1. עריכה ספרותית ועריכה לשונית – ספר פרוזה זקוק לעריכה ספרותית ולעריכה לשונית. שתיהן חשובות, אך הפעולות המשפיעות על הסגנון, הקול, הקצב, המשמעות ורוח היצירה צריכות להתבסס על שיקולים ספרותיים. כשעריכה ספרותית עוסקת בעלילה ובדמויות, היא בהכרח מעצבת אותן באמצעות השפה והניסוח.

מומלץ לערוך ספר פרוזה בעריכה ספרותית ולשונית משולבת, שבה ההיבטים הספרותיים והלשוניים מטופלים באותו תהליך ומתוך אותה תפיסת עריכה. עם זאת, עצם השילוב לא מבטיח ספר איכותי. הכול תלוי בכישורי העריכה: כישורי כתיבה וניסוח, חשיבה אנליטית, כושר ניתוח והסקה, אינטואיציה, אינטליגנציה רגשית, יצירתיות, דמיון, להט ותשוקה.

כשעורכים את הספר בשני שלבים נפרדים, נדרשת חלוקת תפקידים ברורה כדי שהעריכה הלשונית לא תשנה בחירות ספרותיות שנעשו בעריכה הספרותית. גם כאן איכות הבחירות הספרותיות היא תנאי: אם הן לא טובות ובשלב העריכה הלשונית נדרש ניסוח מחדש, נוצרת בעיה נוספת, משום שהעריכה הלשונית הופכת בפועל לעריכת תוכן בלי שהניסוח מבוסס בהכרח על שיקולים ספרותיים.

2. יצירתיות, דיוק, טבעיות ואותנטיות – יצירתיות אינה עומדת מול דיוק. היא מאפשרת אותו. בחירה מדויקת נבחנת על פי הטקסט המסוים, ולא על פי פתרון קבוע שמתאים לכל טקסט. הטבעי, הפשוט והמשוחרר יכול להיות מדויק יותר מהגבוה, המצוחצח והמחויט. עריכה טובה שומרת על האותנטיות של הדמויות ושל היצירה ולא מלבישה עליהן סגנון זר.

3. כישורי עריכה ספרותית ורגישות ספרותית – עריכת ספרות דורשת כישורי כתיבה וניסוח, יצירתיות, דמיון ומעוף, יכולת ניתוח וחשיפת רבדים, רגישות למילים ולמשמעותן, זיהוי צרימות ויכולת ליצור תנועה, קצב, מנגינה וזרימה. היא דורשת יכולת להיכנס לעומק הרגש והכוונה ולשמור על קול המחבר ועל ייחודיות היצירה.

4. ניסוח וסדר מילים הם חלק מהיצירה – ניסוח יוצר סגנון. בחירת המילים, מיקומן במשפט, אורך המשפטים, סדר המשפטים, אופן החיבור ביניהם והמשלב הלשוני משפיעים על משמעות, הדגשה, רגש, קצב ואווירה. סדר מילים לא נבנה על פי תבנית קבועה. הוא נבנה על פי מה שרוצים לומר, מה שרוצים להדגיש, מי הדמות שמדברת, באיזה מצב היא נמצאת ומהו הסגנון של הספר.

5. קצב, מנגינה וזרימה – טקסט ספרותי צריך להישמע, לנוע ולנשום. משפטים אינם יחידות נפרדות שמסדרים על פי תבנית תחבירית, אלא חלק מתנועה רחבה יותר בין מילים, משפטים, פסקאות ופרקים. עריכה ספרותית מקשיבה למנגינה של הטקסט, מזהה היכן היא זורמת והיכן היא צורמת ומתאימה את הניסוח, המבנה והקצב לרוח היצירה.

6. פיסוק הוא כלי ספרותי ואומנותי – סימני פיסוק צריכים להתאים למשמעות, לכוונה, לסגנון, למשלב הלשוני, לקצב, למנגינה, להלך הרוח, לאווירה ולזרימה. המטרה בעריכת ספרים היא התאמת הפיסוק לטקסט, ולא הפעלת תבניות קבועות בשם התקינות.

ריבוי פסיקים והפרדות תחביריות מלאכותיות עלולים לסרבל את המשפט ולפגוע בזרימה. קווים מפרידים ונקודתיים דורשים שימוש מתון בפרוזה, משום שהם עלולים ליצור נוקשות, לקטוע את התנועה ולהכתיב פרשנות וקצב. סימני קריאה ושלוש נקודות הם סימנים ספרותיים מובהקים שמשפיעים על הרגש, ההשהיה, הקצב והלך הרוח. מירכאות שמסמנות סלנג, אירוניה, מטפורות או מילים שנתפסות כחריגות עלולות להפוך את הטקסט לדידקטי ולפגוע בטבעיות. לפעמים הבחירה המדויקת ביותר היא להשאיר את המשפט בלי סימן נוסף ולתת למבנה, למילים ולהקשר להוביל את הקריאה.

7. עריכה לשונית גמישה ובמינון הנכון – עריכה לשונית בספרים צריכה להתאים לסוג הספר, לסגנון ולרוח היצירה. היא פועלת בשיקול דעת, ברגישות ובמתינות ויודעת מתי לתקן ומתי להשאיר. בספר פרוזה מרחב הפעולה שלה שונה מזה שיש לה בספר עיון. היא צריכה להבחין בין שגיאה לשונית לבין בחירה ספרותית מכוונת, ולא להפוך כל חריגה מתבנית להזמנה לתיקון.

8. מינון בפיסוק, במירכאות ובניקוד עזר – עודף לא יוצר דיוק. ריבוי סימני פיסוק, מירכאות וניקוד עזר מכביד על הקריאה, מושך תשומת לב לאמצעי העריכה ומפריע לזרימה הטבעית. אין צורך להסביר לקוראים באמצעות סימנים דבר שהמשפט וההקשר כבר מבהירים. עריכה מדויקת יודעת לסמוך על השפה ועל הקוראים.

9. עריכה לא פטרונית – עריכה טובה מכבדת את הקוראים וסומכת על יכולתם להבין, להרגיש ולפרש. היא לא מסבירה להם את המובן מאליו, לא מכוונת אותם בכוח לרגש מסוים ולא מעמיסה מידע, סימנים והדגשות כדי לוודא שהבינו. היא משאירה ליצירה ולקוראים מרחב.

10. שמירה על קול המחבר ועל רוח היצירה – תפקיד העריכה הוא לפתח את הפוטנציאל של הספר מתוך מה שקיים בו. עריכה לא צריכה להחליף את קול המחבר בקולו של העורך, להגביה את השפה באופן אוטומטי או ליצור סגנון אחיד שלא שייך ליצירה. היא צריכה לזהות את הייחוד של הספר, לחזק אותו ולשמור עליו לאורך תהליך העריכה.

11. פשטות אינה פגם – מילים פשוטות, שפת דיבור, משפטים קצרים, חזרות ואפילו טעויות לשון יכולות להיות חלק מהיופי, מהאמינות ומהסגנון. השאלה אינה אם הבחירה גבוהה, תקנית או מרשימה יותר, אלא מה היא עושה בתוך היצירה. לפעמים דווקא הניסיון לייפות את הטקסט מרחיק אותו מהדמות, מהרגש ומהחיים.

12. הגהת תוכן ספרותית ועריכת ליטוש – אחרי העריכה והבירורים חוזרים אל הספר בקריאה רעננה. בודקים את הקשרים בין הפרטים, את ההיגיון, הרצף, הקצב וההרמוניה, מזהים דברים שהתגלו בעקבות השינויים שנעשו ומלטשים את הרעיונות ואת הניסוח. זהו חלק מהותי מתהליך העריכה ולא רק בדיקה טכנית בסופו.

13. הגהה ובדיקת הספר אחרי העימוד הגרפי – תהליך העריכה ממשיך לאחר העימוד. הספר נבחן כיצירה שלמה, כולל חלוקת הפסקאות והאופן שבו הטקסט מוצג על הדף, כדי לוודא שהעימוד והבחירות הגרפיות משרתים את התוכן ואת היצירה.

המאמרים שריכזתי בעמוד הזה עוסקים בעקרונות האלה ובהיבטים רבים נוספים של עריכת ספרים. באמצעות דוגמאות מספרים ומטקסטים אני בוחנת ניסוח, סדר מילים, משלב לשוני, פיסוק, קצב, דיאלוגים, אמינות, טבעיות ובחירות עריכתיות שמשפיעות על המשמעות ועל רוח היצירה. נקודת המוצא היא הטקסט והתוצאה שנמצאת על הדף: מה כל בחירה עושה לטקסט, איזו משמעות היא יוצרת, איזה קול היא בונה ועד כמה היא משרתת את הספר.

גדם עץ מנוסר ליד האגם, דפי עריכה וספר, מדגימים עריכה ספרותית ועריכה לשונית הפועלות בהרמוניה זו עם זו ולא מנסות לשנות את צביונו של הספר ולהלביש עליו תחפושות המסתירות את ייחודיותו.
למה חשוב לערוך את הספר בעריכה ספרותית יחד עם עריכה לשונית? בעריכה לשונית דומיננטית, הפועלת בנפרד מעריכה ספרותית וקובעת את הניסוח, בולט סגנון כתיבה נוקשה שלא מתאים לתכנים ספרותיים. בעריכה כזו נוצרת התנגשות עם העריכה הספרותית, ומי שמכריע הוא מגע היד האחרון בספר – עריכה לשונית, והיא זו שמטביעה את חותמה על הספר.
אומנות גרפיטי רחוב עם צורות מופשטות ורישומים כרקע לענף הרדוף באגרטל דמוי נורה וספר מדגימים יצירתיות, דמיון, חופש, שילוב בין פריטים להמחשת הרעיון שלא תמיד מתאימה עברית תקנית בספרי פרוזה
שפה תקנית בעריכת ספר פרוזה? לא תמיד!: ספרי פרוזה אינם ספרי עיון, מחקר או הדרכה. אמירות של דמויות בספרי פרוזה אינן טקסט שמוגש לשיפוטה של האקדמיה ללשון העברית, עליהן להיכתב בלשון טבעית, כפי שאנשים מדברים. חלק א'
ספרים על משטח עץ על רקע אומנות גרפיטי רחוב צבעוני עם צורות מופשטות בוורוד עז ותכלת, מדגימים יצירתיות, חופש אומנותי ויציאה מהקופסה בעריכת ספרים.
חסר לנו שהספרים ייראו כמו קופסאות קטנות שכולן נראות אותו הדבר: פעמים רבות אחרי עריכה לשונית של ספרי פרוזה המתבססת על תבניות קבועות, נוצר פס ייצור של ספרים, כמו קופסאות קטנות שכולן נראות אותו הדבר. הספרים פלקטיים, צפויים ומשעממים, חסרי ייחוד ונשמה. חלק ב'
ספרים ליד אגרטל זכוכית מעוצב עם אלסטרומריה אדומה, על רקע אומנות אבסטרקט בצבעי פסטל, מדגימים יצירתיות בעריכה ספרותית ויציאה מקיבעון
שפה גבוהה בכל מחיר בעריכת ספרים? הבלדה על בני אדם תמימים: בני אדם תמימים כותבים טקסט ומעבירים אותו לידיה של עריכה לשונית הדבקה בתבניות של כתיבה עיונית. תבניות אלה מתעלמות משיקולים של עריכה ספרותית המטפלת בסגנון, אווירה, מנגינה וקצב. הן יוצרות ספר נוקשה ופלקטי ומעלימות את יופיו הייחודי. ואותם בני אדם תמימים מאמינים שכך נכון לעשות. חלק ג'
ספרים ובקבוק צבעוני על משטח עץ, על רקע נייר צבעוני קרוע במרכז החושף צבע חדש, מדגימים חשיפה לעומק בדיון על ההבדל בין עריכת ספר עיון לעריכת ספרות
ההבדל בין עריכת ספר עיון לעריכת ספרות טמון באופן הניסוח: ניסוח יוצר סגנון, ועל הסגנון אחראית עריכת התוכן העיקרית. בספרים עם תכנים מעשיים, מחקריים, לימודיים וכדומה - בדרך כלל עריכה לשונית אחראית על הניסוח והסגנון. בספרים עם תכנים ספרותיים - עריכה ספרותית אחראית על הניסוח והסגנון.
גמל דו דבשתי הולך בשדה במונגוליה עם ספרים בדבשת, מדגים גמישות, טבעיות וזרימה בעריכת ספרים ובעריכה לשונית של ספר פרוזה.
"מאמי, רק בקצוות. בסדר נשמה?" עקרונות בעריכה לשונית של ספר פרוזה: עריכה לשונית פועלת בתנועה, בגלים, בזרימה בעריכת ספרים. היא מותאמת לסוג הספר ולסגנון ושומרת על רוח היצירה הספרותית. בספר עיון, מרחב הפעולה של העריכה הלשונית רחב. בספר פרוזה, מרחב הפעולה שלה מצומצם לעומת מרחב הפעולה של עריכה ספרותית.
ספר מונח על כורסה גדולה מעור חום בסגנון עתיק, על רקע קיר אפור-ירוק כהה, מסמלת עריכה לשונית שמרנית בספרים ברוחו של אבא בנדויד
עריכת ספרים על פי כללי העברית של אבא בנדויד: כיועץ הלשון של קול ישראל, עיצב בנדויד את הנורמות הלשוניות הנהוגות בשידורי הרדיו בניסוח והגייה. בעריכת ספרי פרוזה, נורמות קפדניות אלה אינן מתאימות תמיד ובכל מצב.
דפי עריכה מפוזרים על ספסל עץ, ליד מסלול הליכה ושדה פרחים יבש, מדגימים סגנון מובחן הנבנה בעריכה ספרותית ועל כן השאלה הרלוונטית היא אופי ההתערבות של העריכה הלשונית.
עיתוי כניסתה של עריכה לשונית לפעולה בעריכת ספר: שאלת עיתוי כניסתה של עריכה לשונית לפעולה בספר - אחרי עריכה ספרותית או בשילוב עם עריכה ספרותית – אינה רלוונטית. השאלה הרלוונטית היא מי האחראי העיקרי על הניסוח והסגנון.
איור של איש מערות עומד על ספר עתיק פתוח מדגים עריכה לשונית שמרנית בספרי פרוזה.
בספרי פרוזה, עריכה לשונית טובה מאזנת בין מסורת לשפה טבעית: המאמר דן במתח בין דבקות בכללי לשון מסורתיים לבין הצורך בשפה טבעית בספרי פרוזה. בספרי פרוזה, עריכה ספרותית אחראית על הניסוח, ועריכה לשונית טובה מתמקדת בהיבטים טכניים מבלי לפלוש לתחום הסגנוני. השפה היא יצור חי ובועט, והעורך הלשוני צריך לאפשר לה להתפתח באופן טבעי בספרי פרוזה. עריכה דקדקנית קיצונית יוצרת ריחוק וחוסר אמינות בטקסט.
בוקט פרחים סגולים באגרטל וספרים על רקע תקריב של גזע עץ עם ירוקת מדגימים יציבות ותשומת לב לפרטים הקטנים בעריכת ספר פרוזה.
שמונה עקרונות חשובים בעריכת ספר פרוזה: עריכת הספר בעריכה ספרותית ועריכה לשונית; חלוקת תפקידים נכונה, או עריכה ספרותית ולשונית משולבת; כישורי עריכה ספרותית טובים; טיפול של עריכה ספרותית בניסוח; מינון נכון של עריכה לשונית; עריכה לא פטרונית; הגהה ועריכת ליטוש.
ספר על רקע ציור אומנות יפנית מסורתי בצבעי מים של שתי חסידות, מדגימים ריקוד משותף במלאכת הניסוח בעריכה ספרותית המשלבת עריכה לשונית.
ניסוח בספר פרוזה – עריכה ספרותית או עריכה לשונית? ניסוח הוא סגנון. במצב של פיצול תפקידים בין עריכה ספרותית לעריכה לשונית בספרים עם תכנים ספרותיים, עריכה ספרותית אחראית על הניסוח. כישורי כתיבה וניסוח הם כישורים מהותיים בעריכה ספרותית. ניסוח טוב ביצירות ספרות מתבטא בבניית משפטים שמהם עולים הרעיונות הספרותיים באופן ספרותי, מנגינה, קצב, זרימה והרמוניה.
ספר על רקע גרפיטי חום על קיר בטון סדוק, בצורות מופשטות הנראות כגלים, מדגימים תנועתיות, וסדר מילים בעריכת ספר פרוזה שאמור להיבנות בעריכה ספרותית ולא בעריכה לשונית.
סדר מילים בספר - עריכה ספרותית או עריכה לשונית? : בעריכת ספרי פרוזה, סדר המילים הוא פעולה מובהקת של עריכה ספרותית, הקובעת את הסגנון, הזרימה והמשמעות. חשוב שסדר המילים יתבסס על שיקולים ספרותיים, על ידי עריכה ספרותית עם כישורי ניסוח טובים.
ספר על מדרגת קיר בטון ורוד עם צינור ניקוז וגרפיטי, מדגימים יצירתיות בדיון מי אחראי על חלוקת פסקאות בספר פרוזה - עריכה לשונית או עריכה ספרותית.
חלוקת פסקאות בספר - עריכה ספרותית או עריכה לשונית? בעריכת ספרים עם תכנים ספרותיים, שבה יש פיצול בין עריכה ספרותית ועריכה לשונית, עיקר המעורבות בחלוקת פסקאות צריכה להיות מונחית על ידי שיקולים ספרותיים בעריכה ספרותית.
כד קרמיקה וספר על משטח עץ סדוק, וטקסט על רקע מופשט של נייר קרוע, מדגימים שילוב בין עריכה לשונית ועריכה ספרותית ואת מטפורת שטיפת הכלים.
עריכה לשונית ועריכה ספרותית בספרים ומטפורת שטיפת הכלים: מי שטוען שבעריכה הלשונית מטפלים גם בסגנון של הספר תוך התייחסות לשיקולים ספרותיים, מדבר על עריכה שעקרונותיה דומים לעריכה ספרותית ולשונית ועל כן לא יכול לשלול עריכה משולבת שנעשית במקומות אחרים. אבל רק עריכה ספרותית אמורה להעניק לספר את צביונו הסגנוני דרך ניסוח. היא השפית הראשית, ובספרי פרוזה עריכה לשונית היא שוטפת הכלים.
קערות גדולות מעץ בכוורת וספר גדול עם ורד צהוב מסמלים התאמה של סימני פיסוק לסגנון הספר בעריכת ספרים.
סימני פיסוק בעריכת ספרים צריכים להתאים לסגנון הספר
ספרים על רקע ציור בצבעי שמן של צורות מופשטות במגוון צבעים על רקע כחול, מדגימים יצירתיות וחופש, להמחשת הרעיון שסימני פיסוק בספרות הם אמצעי הבעה אומנותי סגנוני.
סימני פיסוק בספרות הם אמצעי הבעה אומנותי סגנוני
מאמרים
גדמי עצים בפארק המשמשים כספסלים ומעליהם אגרטלים ופרחים וביניהם ספרים, מדגימים מגוון שיקולים והכרעות בעריכה ספרותית ועריכה לשונית.
הדגמות של שיקולים והכרעות בעריכה ספרותית ולשונית
כביסה וספר תלויים על חבל מעל מכונות כביסה מעוטרות בגרפיטי מדגימות חופש אומנותי בעריכה ספרותית ולשונית.
דוגמאות לעריכה ספרותית ולשונית בספרי פרוזה ובספרי ילדים
ערסל תלוי בין עצים ביער, ועליו ומסביבו מפוזרים דפי עריכה, מדגים רגיעה לאחר עריכה ספרותית ולשונית ועריכה אקדמית.
המלצות