את ההבדל העיקרי בין עריכת ספרי עיון לעריכת ספרות ניתן להגדיר במילה אחת: ניסוח. ניסוח יוצר סגנון, ועל הסגנון אחראית עריכת התוכן העיקרית. בספרים עם תכנים מעשיים, מחקריים, לימודיים וכדומה – בדרך כלל עריכה לשונית אחראית על הניסוח והסגנון. בספרים עם תכנים ספרותיים – עריכה ספרותית אחראית על הניסוח והסגנון.
- עינת קדם
- 8.10.2023
- einat.editor@gmail.com
- 054-7334403
בעריכת ספרי עיון נכללים ספר עיון, ספר בישול, ספר אפייה (עוגות, עוגיות, קינוחים וכדומה), ספר מתכונים, ספר לימוד, ספר מחקר, ביוגרפיה, ספר הדרכה וייעוץ, ספר פסיכולוגיה, ספר היסטוריה, ספר פילוסופיה וכדומה. בעריכת ספרים עם תכנים ספרותיים נכללים רומן, סיפורי חיים, ספר מתח ופעולה, ספר פנטזיה ומדע בדיוני, סיפור קצר, קובץ סיפורים וכדומה.
בשתי הסוגות, עריכת התכנים כוללת טיפול במבנה הספר וחלקיו; טיפול ברצף, בקוהרנטיות ובזרימה; טיפול בניסוח; בניית סדר מילים במשפט; בניית משפטים בהירים וברורים; הוספת משפטים או קטעים חדשים; פירוק של משפטים ובנייתם מחדש / העברתם למקום אחר; מיקום מתאים של משפט, פסקה, חלק; חיבור בין משפטים ורעיונות; מחיקת חזרות וחלקים שאינם תורמים לספר; שכתוב וכתיבה; דיוק ואמינות; תיקון סתירות, פערים, חוסר היגיון; הצלבת מידע; הוספת הבהרות; חלוקת פסקאות; חלוקה לפרקים, עריכת סדר הפרקים, תיקון/יצירת שמות לפרקים.
ההבדל ביניהן נעוץ בסוג עריכת התוכן העיקרית: בספרי עיון, בישול, אפייה, ייעוץ והדרכה – העריכה הלשונית אחראית על התכנים, ובחלק מהמקרים העריכה הספרותית אחראית עליהם. בספרי פרוזה – העריכה הספרותית אחראית על התכנים.
פעולות בעריכה לשונית ועריכת תוכן בספרי עיון
- טיפול במבנה הספר, בקוהרנטיות, בזרימה ובתנועה של הספר
- חלוקה לפרקים, עריכת סדר הפרקים, תיקון/יצירת שמות לפרקים; התאמה בין כותרות ותוכן
- ניסוח ובניית סגנון: בחירת מילים, מילות יחס ומילות קישור, סדר מילים במשפט, מבנה משפטים, אורך משפטים, סדר משפטים – בהתאם למטרת הספר, משמעות, כוונה ומשלב לשוני
- דיוק ואמינות: התאמת הסגנון והמשלב הלשוני לסוג הספר ומטרתו – בדרך כלל, העלאה של המשלב הלשוני; שמירה על עקביות בסגנון שנבחר
- בניית משפטים בהירים, ברורים, בעלי רצף עקבי, המבטאים היטב את הרעיונות והמטרות
- שימוש באוצר מילים מגוון
- תיקון סתירות, פערים, חוסר היגיון; הצלבת מידע; הוספת הבהרות
- חידוד רעיונות, בניית משפטים בהירים וברורים
- טיפול בחזרות על מידע; טיפול בחזרות של מילים שיוצרות צרימה במנגינה; טיפול בחלקים שאינם משרתים את הספר
- חלוקת פסקאות
- שכתוב לפי הצורך
- פירוק של משפטים ובנייתם מחדש / העברתם למקום אחר
- מיקום מתאים של משפט, פסקה, התרחשות
- חיבור בין משפטים ורעיונות ויצירת זרימה טבעית ביניהם
- פישוט משפטים מסורבלים
- תיקון שגיאות כתיב והקלדה
- כתיבה על פי כללי הכתיב המלא
- תיקון טעויות לשון
- בחירה בסימני פיסוק וכתיבה תקנית שלהם
- רווחים, תעתיק, ניקוד עזר
- שמירה על עקביות ואחידות
- בירורים עם המחבר/ת
- עריכת ליטוש, הגהת תוכן והגהה לשונית
פעולות בעריכת ספרות
- טיפול במבנה, בקוהרנטיות, בתנועה ובזרימה של הספר
- חלוקה לפרקים, עריכת סדר הפרקים, תיקון/יצירת שמות לפרקים; התאמה בין כותרות ותוכן
- ניסוח ובניית סגנון: בחירת מילים, מילות יחס ומילות קישור, סדר מילים במשפט, אורך משפטים, מבנה משפטים, סדר משפטים – בהתאם לרוח הספר, כוונה, מטרה, משמעות, משלבים לשוניים, קצב, תנועה, אווירה והלך רוח; עיבוד – מעבר משפת המספר לשפתה של הדמות ולהפך, במידת הצורך
- דיוק ואמינות – התאמת האמירות, הסגנון והמשלב הלשוני לסוג הספר, למאפייני הדמויות, למצב הרגשי, לתפקידן, להתרחשות, לתקופה ועוד; הורדה/העלאה של המשלב הלשוני לפי הצורך, ושמירה על עקביות בסגנונות שנבחרו; הוספה / העצמה של רגש ודרמה לפי הצורך
- בניית משפטים בהירים, ברורים, בעלי רצף עקבי, המבטאים היטב את הרעיונות והמטרות
- שימוש באוצר מילים מגוון
- טיפול בפערים, חוסר היגיון, סתירות; הוספת הבהרות; הצלבת מידע
- חידוד רעיונות, בניית משפטים בהירים וברורים
- טיפול בחזרות של מילים היוצרות צרימה במנגינה, בחזרות על מידע ובחלקים שאינם תורמים ליצירה
- חלוקת פסקאות
- מיקום מתאים של משפט, אמירה, התרחשות, פסקה
- חיבור בין משפטים ורעיונות ויצירת זרימה טבעית ביניהם
- פישוט משפטים מסורבלים
- בחירה בסימני פיסוק בהתאם לרוח היצירה
- בירורים עם המחבר/ת
- הגהה ספרותית ועריכת ליטוש
פעולות בעריכה לשונית בספרי פרוזה
- תיקון שגיאות כתיב והקלדה
- תיקון טעויות לשון – אך לא תמיד
- כתיבה תקנית של סימני הפיסוק שנבחרו
- רווחים, תעתיק, ניקוד עזר
- שמירה על עקביות ואחידות
- הגהה לשונית
בעריכת ספר פרוזה, העריכה הספרותית מטפלת בניסוח
את ההבדל העיקרי בין עריכת ספרי פרוזה לעריכת ספרי עיון ניתן להגדיר במילה אחת: ניסוח. ניסוח יוצר סגנון, ועל הסגנון אחראית עריכת התוכן העיקרית. בספרי פרוזה התכנים ספרותיים, והניסוח והסגנון בספר נקבעים בעריכת תוכן הספרותית. בספרי עיון התכנים מעשיים, מחקריים, לימודיים וכדומה, והניסוח והסגנון בהם נקבעים בעריכת התוכן הלשונית, המטפלת בכל ההיבטים של הספר, לא רק בהיבטים הלשוניים.
הבנת ההבדל בין שתי סוגות הספרים מסייעת בהבנת ההבדל בין תפקידה של עריכה לשונית בספר פרוזה לעומת תפקידה של עריכה ספרותית, ובין תפקידה של עריכה לשונית בספר עיון לעומת תפקידה בספר פרוזה. העיקרון שצריך להישמר בעריכה הלשונית הוא ההבדלים במרחב הפעולה שלה. בספרי עיון מרחב הפעולה של העריכה הלשונית מוחלט, ובספרי פרוזה מרחב הפעולה שלה אמור להיות מצומצם.
בספרי עיון העריכה הלשונית אחראית על כל הפעולות והיא זו שקובעת את הניסוח ואת סגנון הספר. הניסוח מבטא את התכנים, את הרעיונות, את הסגנון, הקצב, האווירה והזרימה בספר. העריכה הלשונית יוצרת ניסוח על ידי בחירת מילים לביטוי הרעיונות, קביעת סדר המילים, בחירה במילות קישור, קביעת אורך המשפט, סדר המשפטים, אופן החיבור בין המשפטים, קביעת המשלב הלשוני, קביעת מיקומם של משפט, פסקה, רעיון ופרק (ובכך נקבע המבנה) וחלוקת הפסקאות.
חלקה של עריכה לשונית בעריכת ספר פרוזה
בספרי פרוזה העריכה הספרותית היא שקובעת את אופי התכנים, סגנונם וניסוחם, ולא עריכה לשונית. ספר פרוזה שמפעילים עליו עקרונות של עריכת תוכן דומים לאלה שבספרי עיון, עלול להיראות כמו ספר עיון עם עלילה וציטוטים: ספר נוקשה, מרוחק ואף תלוש. במצב כזה עלולה להיווצר פגיעה בזרימה של הספר ובאמינות. הרי לא נוכל להישאב לספר שבו נכתב: "האם אינך מזמינה דבר?"; "הביאי לי את התיק"; "אילו שאלות רצית לשאול?"; "חתיכת ילד הכאפות הזה"; "מי הזמין את רצח מסיקה?"; "מן הצד האחר, זה מצא חן בעיניי"; "אני, לעומתו, חשבתי אחרת לנוכח העובדה שהיא כנראה בודדה"; "היו שם ערמות של חוברות ושל ספרים".
תפקידה של עריכה לשונית בספרי פרוזה אמור להיות מינימלי:
- תיקון שגיאות כתיב והקלדה
- כתיבה על פי כללי הכתיב המלא
- תיקון שגיאות לשון – אך לא תמיד
- כתיבה תקנית של סימני הפיסוק והציטוט שנבחרו
- רווחים, ניקוד עזר, תעתיק
- שמירה על עקביות ואחידות
חלקה של עריכה ספרותית בעריכת ספרי עיון
בחלק מהמקרים עריכה ספרותית אינה הכרחית בספרי עיון. למשל, בספרי מחקר ולימוד שבהם סגנון הכתיבה אקדמי ויש היצמדות לעובדות יבשות, אפשר לערוך את הספרים בעריכה לשונית ועריכת תוכן ללא התמחות בעריכה ספרותית.
בספרי עיון המשלבים סיפורת – למשל, ספרים שבהם המחברים מספרים על התנסויות, התרחשויות, אירועים מנקודת מבטם – חשוב שהספר ייערך בעריכה ספרותית ולשונית.
בספרים שבהם חשוב למחבר לשמור על סגנון קליל, טבעי ולא אקדמי, מומלץ שהספר ייערך בעריכה ספרותית ולשונית.
תחום נוסף שמומלץ לשלב בו עריכה ספרותית ולשונית הוא ספר מתכונים, ספר בישול, ספר אפייה וכדומה. למשל, בהקדמות לפני כל מתכון, כשהמטרה היא לא רק להציג את המתכון אלא גם להלהיב את הקוראים, אפשר לשלב סגנון כתיבה אחר, מילים בשפת הדיבור ומילות סלנג. חשוב לנסח את הוראות המתכונים באופן נגיש. מצד אחד – ניסוח מדויק של ההוראות, מצד שני – ניסוח לא פטרוני, לא מתנשא ולא מרוחק. סגנון נוקשה ואקדמי עלול להוביל לאיבוד קהל היעד.
