לפונים וללקוחות מובטחת
שמירה על סודיות וזכויות יוצרים

עריכה לשונית – מאמרים על עריכה לשונית של טקסטים

כיסא נדנדה מנצרים בשדה ודפי עריכה לשונית עפים ברוח, מדגימים עריכה לשונית חיה, טבעית וגמישה.
עריכה לשונית חיה וטבעית. הגבולות גמישים ונמצאים בתנועה מתמדת.
כלב לברדור על שביל נגיש בדרך לים, ליד ספסל עם דפי עריכה לשונית מדגימים את הכיתוב ברקע: "עריכה לשונית מנגישה".
למה כדאי לפנות לעריכה לשונית ועריכת תוכן? 12 סיבות לפחות: החיות עוזרות לי להסביר למה כדאי לכם לפנות לעריכה לשונית ועריכת תוכן, במאמר שנכתב ונערך על ידי עורכת לשונית ועורכת תוכן מקצועית.
עציצים על גזעים חתוכים בקדמת בית כחול באי בוראנו, על אחד מהם מונחים ספרים, מדגימים רבגוניות בעריכה לשונית של ספרים.
היקף ומעורבות של עריכה לשונית בסוגים שונים של ספרים: עריכת ספרים היא תהליך שבו תמיד ובהכרח נדרשת מעורבות של עריכה לשונית, אך היקפה ואופן מעורבותה תלויים בשאלה מה סוג הספר ומהי ההתמחות של העורכים. בעריכת ספר פרוזה שבה נדרשת עריכה ספרותית, המעורבות שלה משתנה באופן משמעותי.
נהר צלול עם עלי נופר ודפי עריכה צפים מדגימים את שלב ההגהה לאחר עריכה לשונית.
"רק הגהה" לעומת עריכה לשונית ועריכת תוכן מקיפה: המונח "הגהה לשונית" משמש לעיתים כמילה נרדפת לעריכה לשונית או לתיאור דרגת עריכה קלה, אך הגהה אינה תחליף לעריכה לשונית ועריכת תוכן, אלא שלב בקרה הנעשה לאחר עריכה מלאה, ומטרתו לאתר שיבושים וטעויות טכניות שנותרו בטקסט או שנוצרו בעימוד.
ציור מופשט עם משיכות מכחול ודפי עריכה מייצג פעולות בעריכה לשונית ועריכת תוכן הקשורות זו בזו.
עריכה לשונית אינה מוצר מדף עם חבילות ופיצ’רים לבחירה: עריכה לשונית אינה מוצר מדף המחולק לרמות שירות כגון “עריכת ליטוש”, “עריכה יסודית” או “שכתוב” ולחבילות תמחור. זוהי חלוקה מלאכותית. עריכה לשונית היא מושג כולל המכיל עשרות פעולות הנעשות בתהליך שבו הפעולות כרוכות זו בזו ומשפיעות זו על זו.
רצועות עשן צבעוניות מעל דפי עריכה מייצגות אנרגיה וכישורים ייחודיים בעריכה לשונית ועריכת תוכן.
עריכה לשונית ועריכת תוכן טובה הן חבילת כישורים טבעיים: עריכה לשונית ועריכת תוכן טובה אינן תוצר של קורס, תואר אקדמי או השתלמות מקצועית. הן נשענות על חבילת כישורים ותכונות טבעיות. זוהי אנרגיה ייחודית החודרת לתוך הטקסט. היא נשזרת בין מילים, משפטים ורעיונות, ומעניקה להם תנועה, מנגינה ומשמעות.
אגרטל אפור ודפי עריכה לשונית על רקע קולאז' נייר צבעוני מופשט בארבעה חלקים, מדגימים סולידיות, גמישות, התאמה ויופי בעריכה לשונית והגהה לשונית ותיקון שגיאות כתיב
עריכה לשונית – תיקון שגיאות כתיב
דפי עריכה לשונית על רקע אבסטרקט בסגנון וינטג' עם טקסט, מדגימים עריכה לשונית לא גמישה הנצמדת לכללי העברית בכל מחיר.
פנייה נרגשת לאקדמיה ללשון העברית בנוגע ללשון ציווי: רבים אינם משתמשים בזמן ציווי, ומחליפים אותו בזמן עתיד. זה מקובל ולגיטימי בספרים לילדים ולמבוגרים בשירה ואף במאמרי דעה. על עריכה לשונית עם רגישות והקשבה למנגינה העולה מהטקסט.
האם-בעריכה-לשונית-אכן-צריך-לתקן-את-המספר-אותו-חייגת-תוכי
האם בעריכה לשונית אכן צריך לתקן את "המספר אותו חייגת"?: הצורה המסורתית היא "המספר שאותו חייגת". הצורה המודרנית השכיחה, הנחשבת לבלתי תקנית, היא "המספר אותו חייגת". עורך הלשון אלי גיא מציג נימוקים לכך שכדאי לשקול לאשר את תקניותה של הצורה "המספר אותו חייגת".
גזע עץ ביער, נראה כמו פנים של חיה עם פה פתוח, ובו דפי עריכה לשונית, מדגים צורות של סמיכות ושייכות.
על סמיכות וצורות שיוך אחרות
אבן כבדה ומחוספסת מונחת על ערמת דפי עריכה מייצגת עריכה לשונית על טקסט גולמי לפני עריכת ליטוש.
עריכת ליטוש – לא כדרגה של עריכה לשונית אלא כחלק ממנה: “עריכת ליטוש” איננה רמת עריכה קלה ואינה חבילת שירות נפרדת. ליטוש הוא שלב טבעי והכרחי המגיע לאחר עריכה לשונית ועריכת תוכן מלאה. אי אפשר ללטש טקסט שלא עבר קודם עריכה יסודית ומעמיקה.
דפי עריכה על משטח עץ כחול על רקע גרפיטי בוורוד עז עם כיתוב "עריכה לשונית", מדגימים גמישות, גיוון קצב והתאמה לסגנון בעריכה לשונית.
למה אני מעדיפה "עריכה לשונית" יותר מ"עריכת לשון"? ישראלית היא שפה זורמת ודינמית. אסור שנהיה קפדנים מדי ומשביתי שמחות, זה יקלקל את היופי שלה. אם רבים התרגלו ל"עריכה לשונית" וזה יותר נגיש להם, מה רע בזה? האם זה משבש את המשמעות עד כדי כך? לא.
מבוכי השפה העברית ואת חשיבותה של עריכה לשונית
עריכה לשונית - וראו להלן חריג: את המאמר "תשנ"ו: המהפכה השקטה של האקדמיה ללשון העברית" פרסם עורך הלשון אלי גיא ב-25.10.2009, והוא מתפרסם כאן באישורו. קישרתי אותו לאחת הסיבות במאמר "למה כדאי לפנות לשירותי עריכה לשונית, עריכת תוכן והגהה? - "וראו להלן חריג (ב)".
title|ספרים מונחים מאחורי ראשו של יען עם נוצות שחורות, מדגימים נוקשות בעריכה לשונית הקובעת שרירותית שכך נכון, לעומת עריכה לשונית המתייחסת להקשר.
עריכה לשונית בגישת "כך נכון", ובגישת "כך בהקשר זה": רוב הטקסטים שהמחברים מוסרים לעריכה לשונית מיועדים לקוראים בחוג שיח שיש להם משהו אחר לעשות חוץ מלרוץ למילון ולראות שהעורך צודק. הם שקועים בהעברת משמעות.
בין כתיבה לעריכה לשונית, על טעם אישי ועל תקן מוסמך: הבעיה מתחילה כשהעורך הלשוני לא יודע שמה שהוא חושב לנכון הוא עניין של טעם אישי או של תקן מוסמך, ואז הוא מתקן כי כך הוא מעדיף. אבל זהו תיקון-יתר.
צילום של עץ גבוה בפארק בצפון ישראל המתפצל לשני ענפים עבים בימין ושמאל, בין הענפים ספרים, מדגים את שתי הזרועות בעריכת ספר עם תכנים ספרותיים - עריכה ספרותית ועריכה לשונית.
מאמרים על עריכה ספרותית ועריכה לשונית של ספרים
מאמרים נוספים על עריכה ספרותית ולשונית של ספרי פרוזה
ספרים צבעוניים על דשא עם שורשים חשופים באדמה, ומעליהם שמיים עם עננים, מדגימים עריכת ספרים יסודית החודרת לשורשים.
עריכת ספרים - מאמרים על עריכה לשונית ועריכה ספרותית
ספרים ודפי עריכה לשונית ליד עץ שבונה כרסם את קליפתו, מדגימים את פעולתן של עריכה ספרותית ועריכה לשונית בעריכת ספר פרוזה.
עריכת ספר פרוזה – מאמרים על עריכה ספרותית ועריכה לשונית
גדמי עצים בפארק המשמשים כספסלים ומעליהם אגרטלים ופרחים וביניהם ספרים, מדגימים מגוון שיקולים והכרעות בעריכה ספרותית ועריכה לשונית.
הדגמות של שיקולים והכרעות בעריכה ספרותית ולשונית
כביסה צבעונית בבית קרקע וספרים בגיגית על אדן חלון פתוח מעל צמחייה, מדגימים עריכה ספרותית ולשונית הלוכדת רגעים ומציגה אותם באותנטיות.
דוגמאות של סיפורים ערוכים בעריכה ספרותית ולשונית
שני פילים עומדים זה מול זה, ומעל החדק והגוף מונח ספר פתוח, מדגימים את יציבותה של יצירה משילוב בין עריכה ספרותית ועריכה לשונית.
המלצות ותגובות על עריכה ספרותית ולשונית וכתיבה