בינה מלאכותית הדגימה עריכה ספרותית ולשונית שבה היא נצמדה לניסוחים המקוריים הבעייתיים, עשתה שימוש רב בסביל מרוחק ועמום, יצרה תיאורים לא הגיוניים הסותרים את מהלך העלילה ואת מאפייני הדמויות, ולא הפגינה יצירתיות ופתרון בעיות הנדרשים בעריכה ספרותית.
- מאת: עינת קדם
- 22.2.2025
- einat.editor@gmail.com
- 054-7334403
פסקה 4
מקור
בסליק היו כ-30 רובים, מקלע פולני, כ-500 כדורים לכל רובה, מרגמה, פגזים ורימוני יד. כלי הנשק הוסתרו בצינורות שהולחמו מצד אחד, והיו מבורגים מהצד האחר. כלי הנשק נעטפו בנייר צלופן ונמשחו בגריז. הצינורות הוטמנו תחת מרצפות בית המורים ומזכירות הכפר, כיום הספרייה של כפר תבור, בבור שנחפר במיוחד לכך. על הצינורות הונחה תבנית עץ מלאה עפר. עליה הונחו המרצפות. פעם בשנה הוצאו כלי הנשק בלילה לניקוי. ביום, בזמן הניקוי, הוסתרו כלי הנשק בעליית הגג של בית הכנסת.
העריכה של AI
וכך היה מעשה הסליק: בתוכו אוחסנו כשלושים רובים, מקלע פולני, כחמש מאות כדורים לכל רובה, מרגמה, פגזים ורימוני יד. כלי הנשק הוסתרו בצינורות מולחמים מצד אחד ומבורגים מצדם השני. הנשק נעטף בצלופן ונמרח בגריז. הצינורות הוטמנו מתחת למרצפות בית המורים ומזכירות הכפר (כיום הספרייה), בבור שנחפר במיוחד. מעליהם הונחה תבנית עץ מלאת עפר ומעליה המרצפות. אחת לשנה, בלילה, הוצאו כלי הנשק לניקוי, ובמשך היום הוסתרו בעליית הגג של בית הכנסת.
העריכה שלי
"היו לנו בסליק 30 רובים בערך", הוא סיפר, "ואיזה 500 כדורים לכל רובה. היה לנו תת-מקלע פולני, מרגמה, פגזים ורימוני יד. מרחנו על הנשק גריז, עטפנו אותו בנייר צלופן, ואת הכול הכנסנו לתוך צינורות גדולים. בצד אחד הלחמנו ובצד השני הברגנו. את הצינורות הסתרנו בתוך בור שחפרנו מתחת למרצפות בבית המורים ובמזכירות של הכפר, היום זאת הספרייה של כפר תבור. על הצינורות הנחנו תבנית עץ מלאה בעפר, ועליה שמנו בחזרה את המרצפות. פעם בשנה היינו מוציאים בלילה את כלי הנשק לניקוי. בזמן שניקינו, הסתרנו אותם בעליית הגג של בית הכנסת".
פסקה 5
מקור
בשנת 1945 הציעה ההגנה לכפר תבור לרכוש עוד כלי נשק: רובה אנגלי ותת-מקלע בתמורה ל-45 לירות. כדי לממן את הסכום הוחלט למכור פסי ברזל מבריכת המים הישנה. מרדכי קרניאל, שהיה אז מפקד המחוז, וסבא פירקו את הפסים ומכרו אותם. בכסף שקיבלו רכש סבא את כלי הנשק.
העריכה של AI
ב-1945 הציעה ההגנה לכפר תבור לרכוש רובה אנגלי ותת-מקלע תמורת 45 לירות. למימון הרכישה, החליטו למכור פסי ברזל מבריכת המים הישנה. סבא ומרדכי קרניאל, מפקד המחוז דאז, פירקו את הפסים ומכרו אותם. בכסף שהתקבל רכש סבא את הנשק.
העריכה שלי
בשנת 1945 ההגנה הציעה לכפר תבור לרכוש רובה אנגלי ותת-מקלע תמורת 45 לירות. כדי לממן את הרכישה הוחלט במושבה לפרק את פסי הברזל מבריכת המים הישנה ולמכור אותם. על המשימה היו אחראים סבא ומרדכי קרניאל, שהיה אז מפקד המחוז.
פסקה 6
מקור
מכונית של ההגנה הגיעה לכפר תבור עם הרובה ותת-המקלע. כמו כן הביאו אנשי ההגנה 500 כדורים לרובה וכאלף כדורים לתת-המקלע. כשנבדק תת-המקלע, התברר שאינו תקין. ולכן בהגנה דרשו מהם להחזיר את כלי הנשק.
העריכה של AI
מכונית ההגנה הביאה את הציוד עם תחמושת – 500 כדורים לרובה ואלף לתת-המקלע. אולם כשנבדק תת-המקלע, התגלה כי אינו תקין, וההגנה דרשה להחזירו.
העריכה שלי
כלי הנשק שרכשו הגיעו לכפר תבור במכונית של ההגנה, ואיתם קיבלו אנשי המושבה 500 כדורים לרובה האנגלי וכ-1,000 כדורים לתת-המקלע. כשבדקו את תת-המקלע, התברר שהוא לא תקין ובהגנה הורו להם להחזיר את הנשק הפגום יחד עם הכדורים.
פסקה 7
מקור
סבא סיים באותו הזמן קורס מ"כ בהגנה, והוטל עליו להביא את כלי הנשק הפגומים למטה הנפה בכנרת. היות ולנוטר היה רישיון לשאת רובה אנגלי, הוא נשא את הרובה בגלוי. את תת-המקלע פירק והכניס אותו לתוך מזוודה בין סמרטוטים ועיתונים עם כל הכדורים שקיבלו. סבא נסע באוטובוס במדי הנוטר מכפר תבור לטבריה דרך כנרת. את המזוודה הכבדה הניח ליד הנהג, והוא עצמו התיישב בחלק האחורי של האוטובוס.
העריכה של AI
סבא, שזה עתה סיים קורס מ"כים בהגנה, נשלח להחזיר את הנשק למטה הנפה בכנרת. כנוטר בעל רישיון, נשא את הרובה האנגלי בגלוי. את תת-המקלע המפורק הסתיר במזוודה בין סמרטוטים ועיתונים, יחד עם התחמושת. הוא עלה על האוטובוס במדי נוטר, הניח את המזוודה הכבדה ליד הנהג והתיישב מאחור.
העריכה שלי
באותם ימים סבא סיים קורס מפקדי כיתה בהגנה והוטל עליו להביא את כלי הנשק למטה הנפה בכנרת. הוא פירק את תת-המקלע והכניס אותו למזוודה בין סמרטוטים ועיתונים יחד עם כ-1,500 כדורים, וכך עלה לאוטובוס שיצא מכפר תבור, לבוש במדי נוטר. לנוטרים היה רישיון לשאת רובה אנגלי והוא נשא אותו בגלוי, ואת המזוודה הניח ליד הנהג ועבר להתיישב בחלקו האחורי של האוטובוס.
פסקה 8
מקור
והנה בתחנה של כפר קמא עלו כ-30 חיילים צ'רקסים מחיל הכפר. עימם עלו גם קצינים. בשל כך היה סבא דרוך. קצין בדרגת מיג'ור (מקביל לרב-סרן) נתקל במזוודה וניסה להזיז אותה. "של מי המזוודה הזאת?" שאל בערבית. איש לא ענה. דממה השתררה באוטובוס, והיה אפשר לשמוע את רעש המנוע של האוטובוס. המיג'ור שאל שוב. זעה בצבצה על המצח של סבא. הוא התפלל שהמיג'ור יניח לעניין המזוודה. אך לא, המיג'ור איבד את הסבלנות וקרא בשאגה: "תענו לי! של מי המזוודה?" סבא ראה שהמיג'ור לא יוותר, ולכן נעמד זקוף ואמר בביטחון מקווה שלא יראו שהוא מזיע: "אני בעל המזוודה". הסתכל עליו המיג'ור לרגע קט. "אני רואה שאתה נוטר. חשבתי שזאת פצצה. הכול בסדר. שב". סבא חזר להתיישב במקומו ונשם לרווחה.
העריכה של AI
בתחנת כפר קמא עלו כשלושים חיילים צ'רקסים מחיל הספר וקציניהם. קצין בדרגת מייג'ור (רב-סרן) נתקל במזוודה. "של מי המזוודה הזאת?" שאל בערבית. דממה השתררה באוטובוס, ורק נהמת המנוע נשמעה. כשחזר ושאל בשנית, הזיעה נטפה ממצחו של סבא. הוא קיווה שהקצין יניח לעניין, אך זה איבד את סבלנותו וזעק: "תענו לי! של מי המזוודה?" סבא הבין שאין מנוס, נעמד בביטחון מעושה ואמר: "אני בעל המזוודה". המייג'ור בחן אותו לרגע. "אה, אתה נוטר. חשבתי שזו פצצה. הכול בסדר. שב". סבא התיישב ונשם לרווחה.
העריכה שלי
הנסיעה עברה בשקט, עד שהגיעו לכפר קמא. בתחנה חיכו כ-30 חיילים צ'רקסים מחיל הכפר וקצינים אנגלים, והחלו לעלות לאוטובוס. סבא נדרך.
אחד הקצינים, בדרגת מייג'ור, נתקל במזוודה וניסה להזיז אותה. "של מי המזוודה הזאת?" הוא שאל בערבית.
איש לא ענה. רק רעש המנוע נשמע באוטובוס.
המייג'ור שאל שוב: "של מי המזוודה הזאת?"
זיעה החלה לבצבץ על מצחו של סבא. הוא התפלל שהקצין יניח לעניין, אבל המייג'ור איבד את סבלנותו ושאג: "תענו לי! של מי המזוודה?"
סבא הבין שהוא לא מתכוון לוותר.
"נעמדתי זקוף, ואמרתי לו באנגלית, בקול בטוח: 'זה שלי. המזוודה שלי'. קיוויתי שהוא לא ישים לב לזיעה שלי", הוא חייך. "המייג'ור הסתכל עליי לרגע ואמר: 'אני רואה שאתה נוטר. חשבתי שזאת פצצה. הכול בסדר. שב'".
סבא התיישב ונשם לרווחה. האוטובוס המשיך בדרכו לטבריה.
