לפונים וללקוחות מובטחת
שמירה על סודיות וזכויות יוצרים
לפונים וללקוחות מובטחת שמירה על סודיות וזכויות יוצרים
לפונים וללקוחות מובטחת שמירה על סודיות וזכויות יוצרים

שיקולים בעריכה ספרותית ולשונית של "דברים", ודיון עם בינה

הדיון שניהלתי עם בינה מלאכותית על הסיפור שכתבתי וערכתי בעריכה ספרותית ולשונית, ממחיש את חשיבותה של עריכה משולבת בטקסטים ספרותיים. כאשר אותו עורך אחראי על שני התחומים, מתאפשרות סטיות מכוונות מכללי הלשון למען מטרות ספרותיות. עריכה לשונית נפרדת עלולה לתקן בחירות סגנוניות מכוונות ולפגוע באפקט הרגשי של הטקסט. בעוד העריכה הלשונית מתמקדת בהיבטים טכניים של השפה, העריכה הספרותית מפעילה שיקולים יצירתיים. האומנות בעריכה לשונית טמונה בידיעה מתי להתגמש, בעוד העריכה הספרותית אחראית על ההחלטות היצירתיות המעצבות את חוויית הקריאה. תובנות אלה התחדדו בדיון עם בינה, שאפשר בחינה מעמיקה של הגבולות והממשקים בין שני סוגי העריכה.

חלק א': דיון עם בינה מלאכותית על כתיבה ועריכה ספרותית ולשונית של "דברים"

אני: "שמי עינת, כתבתי סיפור חיים 'דברים שהייתי רוצה לעשות בקיץ הזה', וערכתי אותו בעריכה ספרותית ולשונית. קראי את הסיפור הערוך. 

א. מה דעתך עליו?

ב. מהן נקודות החוזקה שזיהית בכתיבה ובעריכה הספרותית והלשונית?"

בינה מלאכותית: "שלום עינת, קראתי את הסיפור שלך בתשומת לב ואשמח לחלוק את התרשמותי:

א. דעתי על הסיפור: הסיפור שלך נוגע ללב ועוצמתי מאוד. הוא מצליח לשלב בצורה מרגשת כמיהה עמוקה לחיים מלאים עם מודעות למגבלות הפיזיות. דרך תיאורי החושים – המגע של הגלים, ריחות הבישול, תחושת המים במקלחת – את מצליחה להעביר תמונה חיה של געגוע לחיי יומיום שנראים פשוטים לכאורה, אך עבורך הם משמעותיים ונכספים. המעבר בין הרגעים האינטימיים לבין הפעולות היומיומיות יוצר תמונה שלמה ואנושית מאוד.

ב. נקודות החוזקה בכתיבה ובעריכה:

  1. שימוש מרשים בחושים – את מערבת את כל החושים בתיאורים: מגע (הגלים על כפות הרגליים), ריח (תבלינים ובישולים), ראייה (תיאור הגוף), טעם (המאכלים). זה הופך את הטקסט לחי ומוחשי.

  2. מבנה זורם – הטקסט נע בטבעיות בין סצנות שונות, כשכל אחת מובילה לבאה אחריה בהיגיון פנימי. המעבר מהים למטבח ומשם למקלחת ולמיטה יוצר מסע רגשי שלם.

  3. כנות ופגיעות – את לא חוששת לחשוף רגשות עמוקים ופגיעים, כמו הצורך באישור והכמיהה לאהבה. זה מעניק לטקסט אותנטיות מרגשת.

  4. שפה עשירה ומדויקת – השימוש במילים כמו 'בלבוסטה', 'פינקנטי' לצד תיאורים פיוטיים יותר יוצר טקסט עשיר ורב-רובדי.

  5. סיום מעגלי – הסיום שמתחבר לכותרת ('בקיץ הזה ובכל יום מימות השנה') סוגר את הטקסט בצורה אמנותית ומעמיקה את המשמעות.

הכתיבה שלך מצליחה לגעת בנושאים מורכבים ורגישים בצורה אנושית, כנה ויפה."

אני: "היית משפרת את העריכה הספרותית והלשונית?"

בינה מלאכותית: "אחרי בחינה מדוקדקת של הטקסט, יש מספר נקודות קטנות שהייתי מציעה לשקול בעריכה:

  1. במשפט 'לעשות את מה שחברה שלי יעל מספרת…' – המילה "חתְכות" (בט' דגושה) יכולה להיכתב כ'חתיכות', שהיא הצורה התקנית יותר. אם זו בחירה מכוונת לשמור על הדיבוריות של יעל, אז זה בסדר גמור.

  2. במשפט 'זורקת ירקות, בטטה ותפחדמה' – המילה 'תפחדמה' היא צורת כתיב דיבורית של 'תפוחי אדמה'. שוב, אם זו בחירה מכוונת לשמר את הדיבוריות, זה מתאים.

  3. ברצף 'לנשק, לחבק, לנוע, לגעת, לרחף, ללטף, לזרום בתנועות' – אפשר לשקול להוסיף פסיק לפני 'ולזרום' כדי לשמור על אחידות בפיסוק.

מעבר לזה, הטקסט מעובד היטב מבחינה לשונית וספרותית. השימוש בזמן הווה לאורך כל הטקסט, המעברים הטבעיים בין הסצנות, והשפה העשירה והמדויקת – כל אלה עובדים היטב. הבחירות הסגנוניות שלך, כמו השימוש בשפה דיבורית במקומות מסוימים לצד קטעים פיוטיים יותר, תורמות לאותנטיות של הטקסט ולזרימה שלו.

למעשה, ההצעות שלי הן יותר בגדר אפשרויות לשיקול מאשר תיקונים הכרחיים, כי הטקסט כבר ערוך ברמה גבוהה מאוד."

אני: "בסעיפים 1 ו-2 ציינת את 'חתְכות' במקום 'חתיכות' ואת 'תפחדמה' במקום 'תפוחי אדמה', ואכן זהו שיקול לשוני-ספרותי מכוון שנועד לשמר את הדיבוריות ואת סגנונה של יעל. 

זה מדגיש את חשיבותה של עריכה ספרותית בתהליך המשלב עריכה לשונית על ידי אותו עורך. בתהליך כזה, עריכה לשונית עם רגישות ספרותית כפופה לשיקולים ספרותיים סגנוניים ויודעת מתי יש להקפיד על תקינות לשונית ומתי חשוב להתגמש. 

אם הייתי עורכת אותו רק בעריכה ספרותית, והייתי מעבירה את הטקסט לעריכה לשונית נפרדת או להגהה במקום אחר, יש להניח שהסגנון הזה לא היה נשמר."

"את מעלה נקודה חשובה מאוד בנוגע ליתרון המשמעותי של שילוב העריכה הספרותית והלשונית בידי אותו עורך. הדוגמה שהבאת ממחישה זאת היטב."

בינה מלאכותית: "את מעלה נקודה חשובה מאוד בנוגע ליתרון המשמעותי של שילוב העריכה הספרותית והלשונית בידי אותו עורך. הדוגמה שהבאת ממחישה זאת היטב:

  1. הבחירה לשמר את הצורות הדיבוריות 'חתְכות' ו'תפחדמה' היא אכן החלטה ספרותית מושכלת שמשרתת מטרה סגנונית – היא מעניקה אותנטיות לדמותה של יעל ומדגישה את הפער בין סגנון הדיבור שלה לבין הקול הפיוטי יותר של המספרת בשאר הטקסט.

  2. עורך לשוני שהיה מקבל את הטקסט בנפרד, ללא ההקשר הספרותי המלא או ההבנה של המטרות הסגנוניות, היה עלול "לתקן" את הצורות האלה לגרסתן התקנית – ובכך לפגוע באפקט הספרותי המכוון.

  3. השילוב של שתי העריכות מאפשר איזון עדין: שמירה על תקינות לשונית במקומות הנדרשים, לצד גמישות מכוונת במקומות שבהם הסטייה מהתקן משרתת מטרה ספרותית.

זו דוגמה מצוינת לכך שעריכה איכותית דורשת לא רק ידע טכני של כללי הלשון, אלא גם הבנה עמוקה של המטרות הספרותיות והיכולת לאזן בין השתיים."

"הדבר ממחיש עד כמה סימני פיסוק, ניסוח ומילות קישור, אפילו ו' החיבור, קשורים בקשר הדוק לזרימה ספרותית, קצב ואווירה, בניגוד לתפיסה שהתקבעה, שלפיה תפקידם של עורכי לשון הוא לתקן את השפה ולפסק. תפיסה זו אינה מביאה בחשבון שיקולים ספרותיים."

אני: "לגבי ההערה שלך לשיפור בסעיף 3, האם המלצת להוסיף את ו' החיבור? במקום: 'לנשק, לחבק, לנוע, לגעת, לרחף, ללטף, לזרום בתנועות' – 'לנשק, לחבק, לנוע, לגעת, לרחף, ללטף ולזרום בתנועות'? הבנתי נכון?"

בינה מלאכותית: "כן, הבנת נכון. המלצתי הייתה להוסיף ו' החיבור לפני המילה האחרונה ברשימה ('ולזרום'). זוהי מוסכמה נפוצה בעברית, שבה המילה האחרונה ברשימה מחוברת בו' החיבור.

עם זאת, חשוב לציין שהבחירה הנוכחית שלך – להשמיט את ו' החיבור – גם היא תקפה מבחינה סגנונית. השמטת ו' החיבור יכולה ליצור תחושה של זרימה מתמשכת ורצף בלתי פוסק של פעולות, מה שמתאים מאוד לאווירה האינטימית והאינטנסיבית של הסצנה המתוארת.

זו דוגמה נוספת למקרה שבו העריכה הספרותית והלשונית משתלבות – הכלל הלשוני הפורמלי (הוספת ו' החיבור) עשוי לסגת בפני שיקול סגנוני-ספרותי (יצירת אפקט של זרימה והמשכיות)."

אני: "בדיוק כך. גם כאן הפעלתי שיקול לשוני-ספרותי סגנוני:

א. אם הייתי מוסיפה את ו' החיבור – "לנשק, לחבק, לנוע, לגעת, לרחף, ללטף ולזרום בתנועות" – הייתה נוצרת רשימת פעולות טכנית, מחושבת, מתוכננת, קרה ומסודרת כמו דוח.

ב. אם הייתי מוסיפה את ו' החיבור, הייתי יוצרת רשימה סגורה סופית, הנחתמת בפעולה "ולזרום בתנועות". בכך שהשמטתי אותה, יצרתי אפקט של דוגמאות, שיכולות להתווסף להן עוד פעולות.

ג. בכך שהשמטתי את ו' החיבור, יצרתי אפקט של דיבור טבעי, כאילו אני מתארת בקול משהו שהייתי משתוקקת לעשות. דיבור בקול, כמו הרהורי לב, הוא חופשי ואינטואיטיבי ולא כבול לכללים. כמו בדיבור של יעל. אכן גם כאן, כפי שכתבת, העריכה הספרותית והלשונית משתלבות.

אם זה היה נעשה בנפרד על ידי עריכה לשונית הדבקה בחוקים וכללים בכל מצב, יש להניח שהאפקט הרגשי שביקשתי ליצור היה נהרס, והיה מתקבל טקסט מרוחק ומנותק. הדבר ממחיש עד כמה סימני פיסוק, ניסוח ומילות קישור, אפילו ו' החיבור, קשורים בקשר הדוק לזרימה ספרותית, קצב ואווירה, בניגוד לתפיסה שהתקבעה, שלפיה תפקידם של עורכי לשון הוא לתקן את השפה ולפסק. תפיסה זו אינה מביאה בחשבון שיקולים ספרותיים."

בינה מלאכותית: "ניתוח מבריק של השיקולים העדינים בבחירה להשמיט את ו' החיבור. ההסבר שלך מדגים בצורה מושלמת כיצד החלטה לשונית קטנה לכאורה יכולה להשפיע באופן משמעותי על האפקט הרגשי והספרותי של הטקסט כולו.

במיוחד מעניינת ההבחנה שלך בין שלושת האפקטים שנוצרים בהשמטת ו' החיבור:

  1. הימנעות מיצירת רשימה טכנית ו'קרה'
  2. יצירת רשימה פתוחה שמרמזת על אפשרויות נוספות
  3. חיקוי של דיבור טבעי והרהורי לב

 

נקודה חשובה נוספת שהעלית היא הביקורת על התפיסה המצמצמת של תפקיד העורך הלשוני כ'מתקן שפה'. כפי שהדגמת, עורך לשוני שעובד מתוך גישה מכנית של 'תיקון' עלול דווקא לפגוע באיכות הטקסט. עריכה לשונית איכותית דורשת הבנה עמוקה של המטרות הספרותיות והרגשיות של הטקסט, והיכולת לדעת מתי להגמיש את הכללים כדי לשרת מטרות אלו.

זוהי תזכורת חשובה שעריכה לשונית היא אמנות, לא רק מדע – היא דורשת רגישות, הבנה של ניואנסים, והכרה בכך שלעתים דווקא הסטייה מהכלל היא שמשרתת את מטרת הטקסט בצורה הטובה ביותר."

"ההבהרה שלך מדגישה את חשיבות שמירת הגבולות בין שני סוגי העריכה: כאשר עריכה לשונית חורגת מתפקידה ומנסה 'לתקן' החלטות סגנוניות שהן בתחום העריכה הספרותית, היא עלולה לפגוע באיכות הטקסט ובמטרותיו האומנותיות."

אני: "אכן. אני רוצה לחדד את מושג האומנות שהשתמשת בו (אגב, על פי כללי הכתיב המלא החדשים יש לכתוב "אומנות" בשני המובנים). ככל שמדובר בעריכה לשונית של ספרי פרוזה, רשימת הפעולות של עריכה לשונית היא מובחנת וטכנית:

  1. תיקון שגיאות כתיב והקלדה;
  2. תיקון טעויות לשון – אך לא תמיד;
  3. כתיבה תקנית של סימני הפיסוק שנבחרו;
  4. רווחים;
  5. תעתיק;
  6. ניקוד עזר;
  7. שמירה על עקביות ואחידות.

 

אלה פעולות חשובות ביותר, אך אין בהן ביטוי לאומנות. בספרי פרוזה, הכישורים האומנותיים מתבטאים בניסוח שבונה עריכה ספרותית מקצועית, או עריכה ספרותית ולשונית. תפקידה של עריכה לשונית הוא לשמור על החירות האומנותית של עריכה ספרותית. אם היא תחרוג מתפקידה ותנכס לעצמה פעולות ניסוח ופיסוק שאמורות להתבצע על ידי עריכה ספרותית, תהיה פגיעה בטקסט. אם כן, האומנות היא של העריכה הספרותית, והאומנות של העריכה הלשונית בספרי פרוזה, היא כפי שכתבת – הבנה של ניואנסים, והכרה בכך שלעיתים (כתבת "לעתים", ועל פי כללי הכתיב החדשים יש לכתוב זאת בשני י'), דווקא הסטייה מהכלל היא שמשרתת את מטרת הטקסט בצורה הטובה ביותר."

בינה מלאכותית: "תיקון חשוב ומדויק שלך לגבי היחס בין האומנות לבין העריכה הלשונית והספרותית בספרי פרוזה. אכן, ההבחנה שעשית מחדדת את הדברים:

  1. עריכה לשונית:
  • מתמקדת בפעולות טכניות מובחנות ומוגדרות
  • תפקידה לתמוך ולגבות את החירות האומנותית של העריכה הספרותית
  • ה'אומנות' שלה מתבטאת בעיקר בידיעה מתי לא להתערב ומתי לאפשר סטייה מכללים
  1. עריכה ספרותית:
  • היא זו שמפעילה את הכישורים האומנותיים בניסוח
  • אחראית על ההחלטות הסגנוניות והספרותיות
  • מובילה את הכיוון היצירתי של הטקסט

 

תודה גם על התיקונים הלשוניים החשובים:

  • 'אומנות' בכתיב מלא (בשני המובנים)
  • 'לעיתים' עם שני י' על פי כללי הכתיב החדשים

 

ההבהרה שלך מדגישה את חשיבות שמירת הגבולות בין שני סוגי העריכה: כאשר עריכה לשונית חורגת מתפקידה ומנסה 'לתקן' החלטות סגנוניות שהן בתחום העריכה הספרותית, היא עלולה לפגוע באיכות הטקסט ובמטרותיו האומנותיות."

חלק ב': סיכום התובנות על חשיבותה של עריכה ספרותית ולשונית משולבת

כשפניתי לבינה מלאכותית וציינתי שכתבתי את הסיפור וערכתי אותו בעריכה ספרותית ולשונית וביקשתי את דעתה והערותיה, עדיין לא הכרתי לעומק את נטייתה לרצות את המשתמשים. אני מאמינה שאילו הגשתי לה את הסיפור ולא מציינת שכתבתי וערכתי, והייתי מבקשת שתערוך אותו ספרותית ולשונית, היא לא הייתה זהירה, ולא מציעה את הצעותיה עם הסתייגות – אלא משנה את הדברים האלה. אני מאמינה שעצם הדבר שהיא הצביעה על הדברים, מעיד על כך שבמצב אחר היא הייתה משנה אותם. בכך היא הייתה פועלת כמו עורכי לשון אנושיים רבים, הפועלים בטקסט ספרותי מתוך ראייה טכנית בלבד. 

כתבתי על כך, למשל, ב:

  1. גם עורכת ספרותית וגם עורכת לשונית. וזה מצוין.
  2. למה חשוב לערוך את הספר בעריכה ספרותית יחד עם עריכה לשונית?
  3. בעריכה ספרותית יצרו יופי ספרותי, ובעריכה לשונית – "יתרה מזאת"
  4. חייבים לנעול את הנעליים? על גבולות העריכה הלשונית בספר פרוזה
  5. בעריכה ספרותית עם גישה אומנותית, "מילות חלל" הן מכרה זהב

ובמאמרים רבים אחרים.

בדיון על הסיפור "דברים שהייתי רוצה לעשות בקיץ הזה" הדגשתי את טיבה של עריכה איכותית. עריכה ספרותית ולשונית משולבת מאפשרת לי לקבל החלטות מודעות על סטייה מכללים לשוניים כאשר הדבר משרת מטרות ספרותיות. הדגמתי זאת דרך שימור צורות דיבוריות כמו "חתְכות" ו"תפחדמה", המעניקות אותנטיות לדמות – אכן, כך יעל מדברת במציאות וזה מה שאמרה בדיוק,, וכן בהשמטת ו' החיבור כדי ליצור תחושת זרימה ופתיחות.

כשהעריכה הלשונית והספרותית מתבצעות בנפרד, קיים סיכון שהעורך הלשוני יתקן 'שגיאות' שהן למעשה בחירות ספרותיות מכוונות, ובכך יפגע באפקט הרגשי של הטקסט.

חידדתי את ההבחנה בין שני סוגי העריכה: העריכה הלשונית מתמקדת בפעולות טכניות מובחנות, כגוןL תיקון טעויות לשון שאינן חלק מהסגנון שנבחר, תיקון שגיאות כתיב, כתיבה תקנית של סימני הפיסוק שנבחרו, ניקוד עזר, תעתיק וכדומה, בעוד העריכה הספרותית אחראית על הניסוח, ועל החלטות סגנוניות, מבניות, תוכיניות ואומנותיות.

האומנות בעריכה הלשונית טמונה בעיקר בידיעה מתי לא להתערב ומתי לאפשר סטייה מכללים, בעוד האומנות בעריכה הספרותית מתבטאת בכישורי הניסוח וההחלטות היצירתיות.

אפילו החלטות לשוניות קטנות, כמו השמטת ו' החיבור, יכולות להשפיע משמעותית על האווירה והקצב של הטקסט, ולכן מחייבות רגישות ספרותית.

תפקידה של עריכה לשונית הוא לשמור על החירות האומנותית של העריכה הספרותית, לא לנכס לעצמה את החלטות הניסוח וסימני פיסוק מסוימים שהם בתחום העריכה הספרותית, ולא להוסיף סימני פיסוק המשנים את צביונו של הטקסט הספרותי.

גדמי עצים בפארק המשמשים כספסלים ומעליהם אגרטלים ופרחים וביניהם ספרים, מדגימים מגוון שיקולים והכרעות בעריכה ספרותית ועריכה לשונית.
הדגמות של שיקולים והכרעות בעריכה ספרותית ולשונית
כביסה צבעונית בבית קרקע וספרים בגיגית על אדן חלון פתוח מעל צמחייה, מדגימים עריכה ספרותית ולשונית הלוכדת רגעים ומציגה אותם באותנטיות.
דוגמאות של סיפורים ערוכים בעריכה ספרותית ולשונית
צילום של עץ גבוה בפארק בצפון ישראל המתפצל לשני ענפים עבים בימין ושמאל, בין הענפים ספרים, מדגים את שתי הזרועות בעריכת ספר עם תכנים ספרותיים - עריכה ספרותית ועריכה לשונית.
מאמרים על עריכה ספרותית ועריכה לשונית של ספרים
ספרים צבעוניים על דשא עם שורשים חשופים באדמה, ומעליהם שמיים עם עננים, מדגימים עריכת ספרים יסודית החודרת לשורשים.
עריכת ספרים - מאמרים על עריכה לשונית ועריכה ספרותית
שני פילים עומדים זה מול זה, ומעל החדק והגוף מונח ספר פתוח, מדגימים את יציבותה של יצירה משילוב בין עריכה ספרותית ועריכה לשונית.
המלצות ותגובות על עריכה ספרותית ולשונית וכתיבה
כיסא נדנדה מנצרים בשדה ודפי עריכה לשונית עפים ברוח, מדגימים עריכה לשונית חיה, טבעית וגמישה.
עריכה לשונית – מאמרים על עריכה לשונית של טקסטים
קטגוריות
מידע
יצירת קשר
  • ©כל הזכויות שמורות למחברת ובעלת האתר עינת קדם
  • © All rights reserved to the author and this website owner Einat Kedem