עריכה ספרותית היא תהליך דינמי בתנועה, המשתנה ומתגלגל, ובו הפרטים והתובנות מתגלים תוך כדי התקדמות בשלבים שונים בעריכה. אין זה פס ייצור עם נקודת סיום מוגדרת מראש. הפרדה קטגורית בין עריכה ספרותית ללשונית פוגעת באיכות הספר ומונעת ממנו לממש את מלוא הפוטנציאל שלו. עריכה ספרותית חייבת להישאר פתוחה ומגיבה עד לסיום המוחלט של העריכה, תוך הכרה בכך שתובנות חדשות ובעיות שלא נצפו עשויות להתגלות בכל שלב.
- מאת: עינת קדם
- 15.2.2024
מי צריך כרישים כשאפשר להתנתק באי בודד?
דקל הוא עורך ספרותי של ספרי פרוזה. לאחר שסיים קורס בעריכה ספרותית בניהולה של תמר, אשת שיווק ממולחת, פתח אתר והציג בו את הרזומה המפואר שלו, שכלל קריאת ספרות יפה ושירות כספרן בספריית הבסיס בצה״ל. אך דווקא תפקידו הלא רשמי בצבא הוא שהכשיר אותו למקצועו כעורך ספרות. דקל היה אחראי על ניסוח ברכות בכל אירוע ביחידה, וידע להתאים לכל אחד את הסגנון: ביזארי לנהג המשאית, פואטי ולעוס לקשרית, הומור שחור למפקד המחסן.
באתר הוא הציג בגאווה את שיטת העריכה הספרותית שלו:
- סבב עריכה ראשון — אבחון בעיות, הצגת רעיונות, וכתיבת הערות והנחיות למחברים.
- סבב עריכה שני — טיפול בעלילה, במבנה הפרקים ובדמויות.
- סבב עריכה שלישי ואחרון — בדיקת החלקים שהשתנו לאחר תיקוני המחברים, והעברה לטיפול נפרד של עורכת לשונית, הכולל ניסוח והגהה לאחר עימוד.
כך פעל גם בפרויקט הנוכחי, רומן מתח פסיכולוגי. כשהתעוררו בו שאלות, ספקות או תחושות עמומות על דברים שאינם זורמים לגמרי, הוא שכנע את עצמו שעשה מספיק, ושכניסה לעוד סבב, בירורים ושאלות תגרור את התהליך לנצח. לא היה לו ספק שהשלב השלישי הוא הזמן המתאים להעברת הספר לעורכת הלשונית. היא הסמכות האחרונה שעוברת על הספר, היא המנסחת הסופית, והאחריות מוטלת עליה.
הגיע הזמן לצאת לחופשה ולהתנתק, הוא החליט, וקנה כבר בתחילת הסבב השלישי בעריכה כרטיס טיסה לאי קטן ביוון. הוא היה בדיוטי פרי, מתפנק על פרלינים שוויצריים במארז מהודר שקנה לעצמו, כי מגיע לו אחרי עריכה כה מושקעת בספר, כשמחבר הספר, ירון כריש, התקשר אליו:
"דקל, אמרת לי שהספר מוכן לעורכת הלשונית והעברתי לה אותו, אבל היום בבוקר עברתי עוד פעם על הטיוטה האחרונה, ואני מרגיש שצריך לחדד את הדיאלוג בין הגיבור לאשתו. זה לא משקף את מה שחוויתי עם גרושתי. זה לא נוגע בלב הבעיה. במציאות, חילופי הדברים בעמות בינינו במציאות היו הרבה יותר חריפים, הרבה יותר מוחלטים, הרבה יותר כואבים. אין לזה ביטוי בטקסט. יש לך זמן לדבר על זה?"
"היי, מה נשמע יא כריש?" דקל צחק, "האמת היא שאני בדרך למטוס, אבל אל תדאג. טיפלתי בכל ההיבטים הספרותיים בשלושה סבבים מסודרים. אחרי שהעריכה הלשונית תסיים את החלק שלה, אתה תראה שכל מה שחסר לך יסתדר, אז סבלנות. תסמוך עליה, היא באמת מעולה, השפה אצלה מאוד מוקפדת. היא תטפל בהכול".
"היא מבינה בעריכה ספרותית?" ירון שאל.
"היא עורכת לשונית. כדי לעשות את העבודה שלה היא לא צריכה להבין בעריכה ספרותית", דקל הבהיר, "את זה כבר עשיתי בעצמי כעורך ספרותי".
"רגע, אני לא מבין", ירון הקשה. "יש כאן חור בעלילה. מצד אחד אתה אומר לי שהנושא הספרותי שדיברתי עליו יסתדר בעריכה לשונית, מצד שני אתה אומר שהעורכת הלשונית לא מבינה בעריכה ספרותית. מה קורה פה? זאת סתירה".
דקל לא התבלבל: "שום חור בעלילה ושום סתירה. התפקיד שלה הוא להשלים אותי, כעורכת לשונית וכמנסחת. היא השלב הטבעי שבא אחריי. זה לא הגיוני לעצור את העבודה שלה, להחזיר לי את הספר, ואז שוב להעביר לה. זה סתם יסרבל את התהליך. ואם אחרי שנעביר לה, אתה או אני נשים לב לעוד משהו? שוב נגיד לה שתעצור ואז נחזיר לה? זה לא מקצועי. זה ישגע אותה, והאמת, גם אותי, אין לזה סוף. אתה באמת רוצה להיכנס ללופ הזה ירון?"
"דקל, אני רק מבקש ש…"
"הלו? ירון? מה אמרת? אני לא שומע אותך…"
"אמרתי שאני מבקש שכשתחזור…"
"הלו? הלו? ירון, הלו… אתה נשמע מקוטע, הלו… אין קליטה, אין קלי…"
הטיסה הייתה קצרה ונעימה. ברגע שרגליו של דקל נחתו באי הוא חיפש מקום מתאים להתנתקות. הינה, שם, ערסל בלב הים, בין שני עצי דקל. בלי טלפון, בלי קליטה, בלי מיילים, בלי אינטרנט. נראה כמו מקום שקט ויציב, מוגן בין שני איים של עריכה ספרותית ועריכה לשונית.
נשכב בערסל, עצם את עיניו וחייך. חש בטוח, חוץ מאי-הנעימות מכך שנאלץ לנפנף את ירון, אבל לא נורא, כשהספר יצא לדפוס הוא יפצה אותו בברכה יפה מותאמת לכבוד האירוע. בסבבה שלו.
הפיצול ההרסני בין עריכה ספרותית לעריכה לשונית
באחד מהאתרים המציעים שירותי עריכה ספרותית ועריכה לשונית בתהליך מפוצל על ידי שתי עורכות שונות, נכתב כי עריכה לשונית בספרי פרוזה מתבצעת אך ורק לאחר העריכה הספרותית. אני רוצה להציג את המשמעויות העולות מקביעה כזו:
נזק לאיכות הספר
לרוב, פיצול כזה מעניק לעריכה הלשונית לגיטימציה לנסח את הספר באופן נרחב במקום עריכה ספרותית מקצועית. תהליך כזה פוגע קשות בספר. במצב זה העריכה הספרותית מתנתקת מהספר, והוא עובר לטיפולה של עריכה לשונית דומיננטית. העריכה הלשונית מעלה את המשלב הלשוני ללא קשר למאפייני הדמויות ולסגנון הספר, משתמשת בסגנון כתיבה נוקשה שלא מתאים לפרוזה, בוחרת בסימני פיסוק פרשניים והוראתיים שאינם מתאימים לפרוזה קווים מפרידים, נקודתיים, פסיקים מרובים ונקודה ופסיק או מירכאות היוצרות מעמד מיוחד למטפורות או סלנג, שפעמים רבות פוגעת בזרימה ובאיכות הספר. בעריכה כזו מי שמכריע הוא מגע ידה של עריכה לשונית והיא זו שמטביעה את חותמה על הספר. הרחבתי על כך במאמר למה חשוב לערוך את הספר בעריכה ספרותית יחד עם עריכה לשונית? ובמאמרים רבים שלי.
השאלה על נקודת הסיום
אך הבעיה לא נעוצה רק בכך. מהקביעה שעריכה לשונית בספרי פרוזה מתבצעת אך ורק לאחר העריכה הספרותית, עולה שקיים שלב שבו העריכה הספרותית מסיימת את תפקידה, ומעבירה את הספר לתפקיד אחר. נשאלת השאלה מהו השלב שבו היא מסיימת את תפקידה.
בעריכה הספרותית והלשונית שלי, תפקידי כעורכת בהיבט הספרותי מסתיים כשהספר עובר בפועל לבית הדפוס או לפרסום. עד אז, בכל הפורמטים, כולל PDF לאחר עימוד, אני בודקת את הספר ספרותית ולשונית.
הגישה הנוקשה
האמונה שיש שלב עריכה ספרותית שנחתם, ואחריו עוברים לשלב עריכה לשונית, כאילו יש נקודה שבה הספר ערוך לחלוטין מבחינה ספרותית — מייצגת גישה נוקשה. עריכת ספר פרוזה היא תהליך מתגלגל ואורגני, המתפתח בכל סבב, בכל שיחה ועם כל שינוי. כל סבב של עריכה וליטוש ובירורים מול המחברים נראה אחרת, ובעקבותיו עולות תובנות חדשות המצריכות מעורבות של עריכה ספרותית.
עריכה חיה ולא סטטית
עריכה ספרותית טובה היא תהליך פתוח, המכבד את הזמן שהמוח והלב דורשים כדי להביא את הספר לשיאו — ולא מסלול קשיח עם נקודת חתימה שרירותית. נקודת חתימה שרירותית עלולה לפספס את הפוטנציאל הגלום בטקסט. עריכה ספרותית היא עריכה חיה ולא סטטית. עורכת טובה זזה עם הטקסט, מגיבה להתפתחויות, ומוכנה לשנות גם ברגע האחרון. האפשרות לגלות בעיות חדשות בסבב עשירי או לאחר עימוד גרפי היא עדות לכך שהעורכת רואה את הטקסט כיצירה חיה.
חתימת הטקסט
עריכה לשונית נפרדת חותמת את הטקסט. אם העורך הספרותי מסיים ומעביר לעריכה לשונית, המשמעות היא שהטקסט נסגר — מהלך שלרוב, עקב התלות בעריכה הלשונית שכבר בוצעה, מונע שיפורים ספרותיים שהצורך בהם מתעורר מאוחר יותר. כל ניסיון לחתום את העריכה בנקודה שרירותית ולנעול את הטקסט הוא מהלך המנוגד לטבעה של יצירה חיה, וגוזר על הספר לא לממש את מלוא הפוטנציאל שלו.
אירוע מתגלגל שבו פרטים ותובנות מתגלים תוך כדי התקדמות
אירוע מתגלגל הוא תהליך או סיטואציה שבהם נחשפים פרטים, בעיות, תובנות או הזדמנויות חדשות תוך כדי תנועה, בזמן אמת או בשלבים מתקדמים מאוד של התהליך, ודורשים עדכון מיידי של התוכנית או של ההתנהלות כדי לשמור על המטרה המרכזית. אירוע מתגלגל מתאפיין בכך שאין לו סוף מוגדר מראש. הוא מתקדם, משתנה, ומאלץ את המעורבים בו להגיב בגמישות ובאלתור, לעיתים ממש ברגע האחרון.
במילים אחרות: זהו אירוע שבו אי-אפשר לסיים הכול מראש על הנייר, כיוון שחלק מהמידע והתובנות מתגלים רק תוך כדי התקדמות, ולכן חייבים להתאים את הפעולות שוב ושוב בהתאם להתפתחויות.
מדוע פעמים רבות תהליך העריכה הספרותית נמשך במהלך סבבי העריכה, הליטוש וההגהה?
המוח בזמן עריכה רציפה – עיוורון הרגל ואשליה תפיסתית
כשעובדים שעות ארוכות ברצף בעריכה ספרותית על אותו טקסט, המוח מתרגל לדפוסים: הוא משלים אוטומטית את מה שהוא חושב שכתוב, מדלג על חלקים שכבר ראה שוב ושוב, ויוצר מסלול מקובע של קריאה. זה מנגנון טבעי שנועד להפחית עומס על הקשב, אך בא על חשבון היכולת לזהות בעיות דקות או טעויות. למעשה, מדובר בתהליך שדומה לאשליה אופטית: כמו שהעיניים רואות משהו אחד והמוח מפרש אותו אחרת, כך גם בקריאה אינטנסיבית המוח “משלים” את הטקסט על סמך הזיכרון, גם אם בפועל הוא שונה. זו הסיבה שמנוחה, שינוי פורמט או מעבר לקריאה מודפסת שוברים את ההרגל המוחי, “מאתחלים” את תפיסת הטקסט ומאפשרים לראות בעיות שלא נראו קודם.
אפקט השינה והמנוחה - עיבוד מחדש במוח
שינה היא זמן שבו המוח מעבד מחדש את המידע שאסף במהלך היום, מסדר אותו בקשרים חדשים ומגבש תובנות. זו הסיבה שבבוקר, אחרי מנוחה, אנחנו שמים לב לפרטים שלא ראינו קודם: המוח חיבר בין חלקים שלא התחברו בזמן העריכה הראשונית, ומגיש לנו את זה כתובנה רעננה.
השפעת מצבים רגשיים - האופן שבו המטען שלנו משפיע על העריכה
החוויות האישיות שלנו, מצב הרוח והאנרגיה הנפשית באותו יום משפיעים באופן ישיר על הדרך שבה אנחנו קוראים טקסט. חוויות חיים, סרטים, ספרים או אפילו שיחות שהיו לנו באותו ערב יכולות לפתוח בנו זווית רגשית חדשה, ופתאום לזהות בטקסט תדר שלא הרגשנו קודם.
היכולת לראות פתאום בבוקר בעיות או רעיונות חדשים בטקסט נובעת מהשילוב בין עיבוד מוחי בזמן השינה, רעננות נפשית אחרי מנוחה, וחוויות חדשות הצובעות תפיסתנו. זה מוכיח שעריכה ספרותית איכותית אינה פעולה טכנית, אלא תהליך רגשי ודינמי שבו העורכת, עם המטען האישי שלה, היא חלק בלתי נפרד מהיצירה.
עריכה ספרותית אינה מכונה במפעל עם פס ייצור
היכולת להתמודד עם אירוע מתגלגל בתנועה, שבו נחשפים בעיות, פרטים או תובנות חדשות בשלבים שונים, המחייבים תגובה וטיפול, היא מה שמבדיל בין עריכה ספרותית אמיתית לעריכה מכנית. הטקסט עובר שלבים של התבשלות, ומידע רגשי, מחשבתי או טכני נחשף תוך כדי תנועה. עריכה ספרותית איכותית אינה יכולה להיסגר בנקודה קבועה מראש: עליה להישאר פתוחה וגמישה עד לסיום המוחלט של ההפקה, כי רק כך אפשר להבטיח שהספר יגיע לשיאו האמיתי. קביעה כי שלב העריכה הספרותית הסתיים ואחריו מגיע שלב העריכה הלשונית הופכת את תהליך העריכה למפעל עם פס ייצור. אם תובנות חדשות יצוצו, הן לא יוכלו להשתלב במפעל כזה.
המרחב הרגשי הנדרש
עריכה ספרותית חייבת לאפשר מרחב לנשימה רגשית. אם לא תהיה לעורכת הספרותית אפשרות לעבד את הטקסט במצבים שונים ולחזור אליו בעיניים חדשות, הספר ייחתם בתבניות שהתגבשו בתחילה, ולא תהיה לה הזדמנות להבחין בפגמים ולשפר אותם. עריכה ספרותית טובה דורשת סבבים חוזרים המאפשרים לה להביא את עצמה במצבים רגשיים שונים, וכך לראות את הטקסט מזוויות מגוונות.
כשמאלצים עורכת ספרותית להכריז שהטקסט סופי ולעבור לשלב הבא, חותכים את תהליך ההתבשלות הטבעי של המוח והרגש. הרי אי אפשר לפקוד על המוח מתי יסיים לעבד את הטקסט. לפעמים התובנה החשובה ביותר עולה דווקא אחרי שנראה שהכול כבר גמור, ברגע שקט לפני השינה או בזמן עימוד הספר. במצב אידיאלי, גם בשלב האחרון ביותר צריך לאפשר לעורכת זמן לחזור לטקסט ברעננות, בלי חרב של "סיימת? נקסט", בלי "אחר כך הוא" כמו במערכון של החמישייה הקאמרית.
סיכום
עריכה ספרותית הממהרת להכריז שהעריכה הסתיימה ואפשר לנעול את הטקסט, מעבירה מסר שלפיו אפשר לשאוב מהיצירה את מלוא הפוטנציאל שלה בזמן קצוב. אבל המציאות מורכבת יותר. גם אם נדמה שסיימנו, לעולם לא נוכל לדעת אם פספסנו משהו חשוב, כי אין לדעת מתי המוח יפיק את התובנה המדויקת שתשדרג את הטקסט. לכן, עריכה ספרותית טובה היא תהליך פתוח המכבד את הזמן שהמוח והרגש דורשים, ולא מסלול קשיח עם נקודת חתימה שרירותית.
