
- עינת קדם
- 9.4.2025
- einat.editor@gmail.com
- 054-7334403
הפאי כמטפורה לשילוב נכון בין עריכה ספרותית ועריכה לשונית
ספרים יפים מונחים על משטח, ובחלק הקדמי פאי צבעוני מחולק לשלושה חלקים: החלק השמאלי עשיר בצבעוניות של גרפיטי אורבני, עם מגוון צבעים, שכבות, עומק וטקסטורות, והוא מייצג עריכה ספרותית ולשונית; בחלק האמצעי שלושה צבעים עיקריים מתוך הגרפיטי. חלק זה מייצג את תפקידה של עריכה ספרותית בפיצול תפקידים; החלק הימני צבוע בירוק מתוך הגרפיטי – מייצג את תפקידה של עריכה לשונית בפיצול תפקידים.
השפית הראשית והפאי השלם
"כל היום הייתי במטבח. עשיתי ממולא, עשיתי גורמה סבזי, עשיתי גונדי, עשיתי עוף עם תפחדמה, עשיתי מעמול. בין לבין עשיתי כלים."
זהו תפקידה של עורכת ספרותית ולשונית. היא השפית הראשית שאחראית על הכנת המנות, על בחירת המרכיבים, על הטעם, על התיבול ועל ההגשה, ובין לבין, גם על שטיפת הכלים.
החלק השמאלי של הפאי, עם הגרפיטי העשיר והמורכב, מייצג עריכה ספרותית ולשונית משולבת. זהו תהליך אורגני ושלם שבו כל ההיבטים של הטקסט מטופלים כמקשה אחת על ידי עורכת אחת, עם גישה אחת, טעם אחד וחזון אחד.
כשם שהשפית המיומנת יודעת איזה תבלין לשלב, כמה להוסיף ממנו ובאיזה שלב, איך לשלב את המרכיבים, מתי להוציא את התבשיל מהתנור וכיצד להגיש אותו לסועדים, כך גם העורכת הספרותית-לשונית יודעת איך לטפל בכל היבט של הטקסט – מהמבנה הכללי ועד לפסיק האחרון, וכיצד להגיש אותו לקוראים.
בפיצול בין התפקידים, הניסוח אמור להיעשות בעריכה ספרותית עם כישורי כתיבה, כך גם סדר המילים וחלוקת הפסקאות. גם פיסוק הוא חלק בלתי נפרד מהניסוח והסגנון, ולכן הוא שייך במהותו לתחום העריכה הספרותית. פיסוק אינו רק עניין טכני של תחביר. זהו כלי הבעה סגנוני רב-עוצמה, המשפיע על הקצב, על הזרימה, על המנגינה ועל האווירה של הטקסט, חלק מהתבלינים.
אם עריכה ספרותית משאירה לעריכה לשונית את הפעולות האלה, היא לא יכולה לבצע את תפקידה כמנסחת אמינה של רגש או כמטפלת בחורים בעלילה. חורים בעלילה אינם רק יישוב של פערים לוגיים. הם קשורים גם לנתק שנוצר בין רגש, אווירה, קצב, יחסים, סגנון, אירוע ומאפייני דמויות, לבין ניסוחם במילים. אלה סוגים נוספים של פערים בעלילה, והם בעייתיים לא פחות.
שוטפת הכלים - תפקידה המוגדר של העריכה הלשונית
השפית הראשית אחראית על יצירת המנות במסעדה. היא זו שמעניקה למסעדה את הסגנון והזהות הקולינרית שלה. שוטפת הכלים מבצעת תפקיד חיוני וחשוב, אך מוגדר.
התפקידים המוגדרים של העריכה הלשונית כוללים:
1. כתיבה על פי כללי הכתיב המלא
2. תיקון שגיאות כתיב והקלדה
3. תיקון טעויות לשון – אך לא תמיד. יש לעשות זאת עם רגישות לסגנון הספרותי
4. כתיבה תקנית של סימני הפיסוק והציטוט שנבחרו
5. ניקוד עזר מינימלי ונחוץ
6. תעתיק מילים לועזיות
7. רווחים, ניקוד עזר, תעתיק
8. שמירה על עקביות ואחידות – בכתיב, בשמות, בתאריכים וכדומה.
ספר שהולך לים עם חליפה מחויטת
עריכה לשונית החורגת מתפקידה המוגדר וקובעת ניסוח וסגנון, היא כמו שוטפת כלים המשנה מרכיבים במנה, מבלי להפעיל שיקולים של טעם, מרקם ויופי. השיקול היחיד שלה יהיה ניקיון של המנה ואסתטיות על פי כללים נוקשים ואחידים. התוצאה היא ספר ש"הולך לים עם חליפה מחויטת", או גרפיטי שהזיזו בו קווים וסידרו אותו – טקסט שאיבד את הטבעיות, את האותנטיות ואת החיות שלו, והפך לנוקשה, מנוכר ולא אמין.
הינה דוגמה מוחשית לפגיעה כזו. בינה מלאכותית פועלת כמו עריכה לשונית אנושית מהסוג הזה. נתתי לה פסקה מתוך טקסט שלי, מתוך סיפור חיים שכתבתי וערכתי בעריכה ספרותית ולשונית:
"לעשות את מה שחברה שלי יעל מספרת שהיא עושה לקראת הביקור של הילדים בשישי: 'מה הבעיה? אני זורקת לתבנית חתְכות עוף, זורקת ירקות, בטטה ותפחדמה, מכינה רוטב פיקנטי, שופכת על הכול, מכסה בנייר כסף, וזהו. יוצא שיגעון! כולם מלקקים את האצבעות.'"
השינויים בעריכה: "עושה בדיוק מה שיעל, חברתי, עושה לקראת ביקור הילדים ביום שישי: 'מה הבעיה? אני מניחה בתבנית חתיכות עוף, מניחה ירקות – בטטה ותפוחי אדמה – מכינה רוטב פיקנטי, שופכת על הכל, מכסה בנייר כסף, וזהו. יוצא משהו משגע! כולם מלקקים את האצבעות.'"
הנימוקים:
- "זורקת" שונה ל"מניחה": "זורקת נשמע פחות אלגנטי בהקשר זה"
- "שיגעון" שונה ל"משהו משגע": "שיגעון בהקשר זה אינו מדויק"
- "תפחדמה" שונה ל"תפוחי אדמה": "תיקון שגיאת כתיב"
אבל "תפחדמה" היא צורה מדוברת אותנטית, המבטאת את סגנונה הייחודי של יעל. "זורקת" אינה פחות אלגנטית – היא מבטאת את הספונטניות והחופש שלה. ו"שיגעון" הוא ביטוי עסיסי ומדויק לחלוטין בהקשר זה.
דוגמה נוספת היא ממאמר שכתבתי, ובו התייחסתי לגישה המתנגדת לגישת העריכה המשולבת שבה אני דוגלת. בתמונת הנושא כתבתי את המשפט "כל היום הייתי במטבח. עשיתי ממולא, עשיתי גורמה סבזי, עשיתי גונדי, עשיתי עוף עם תפחדמה, עשיתי מעמול. בין לבין עשיתי כלים." בהשראת המשפט מתוך סיפור החיים הנ"ל שכתבתי וערכתי.
נתתי את המשפט לבינה מלאכותית המתפקדת כעריכה לשונית אנושית מהסוג הזה. הטקסט הפך ל: "כל היום הייתי במטבח. הכנתי ממולאים, גורמה סבזי, גונדי, עוף עם תפוחי אדמה ומעמול. בין לבין גם שטפתי כלים."
העריכה הלשונית שינתה ביטויים אותנטיים המשקפים דיבור טבעי ואמיתי:
- "עשיתי" הוחלף ב"הכנתי",
- "ממולא" הפך ל"ממולאים",
- "תפחדמה" תוקן ל"תפוחי אדמה",
- "עשיתי כלים" שונה ל"שטפתי כלים".
- החזרה המכוונת על "עשיתי", שיוצרת ריתמוס ומנגינה מיוחדים בטקסט, נמחקה לטובת משפט עם רשימת פריטים עם פסיקים.
סממני ריחוק וניכור נוספים הנוצרים מניסוח ופיסוק בידי עריכה לשונית נוקשה:
- שפה גבוהה בכל מחיר
- שימוש רב בסמיכות
- שימוש רב בכינויי קניין
- שימוש רב בסביל ובשמות פעולה
- סגנון מליצי וגבוה בדיבור בין אנשים
- דבקות בצורה התקנית של ציווי
- מילות קישור של עבודות אקדמיות
- סדר מילים על פי תבנית קבועה
- אופן מסירה לא אמין (כמו דמות המתארת את עצמה באופן מנותק)
- דחיסת תיאורים
- תיאורים שנמסרים כדוח או כרשימת מכולת
- הבלעת מידע חשוב
- שימוש רב במשפטי שעבוד
- כתיבה על פי תבניות קבועות
- חזרה על מילות יחס
- פירוט שיוצר ריחוק
- דחיסת מידע ותזכורות חוזרות
- שימוש רב בקווים מפרידים ונקודתיים
- שימוש בנקודה-פסיק
- ריבוי של פסיקים
- שימוש במקפים בין מילים שהאקדמיה לא קבעה שיש להוסיף בהן מקפים
- הוספת מירכאות במילים שלא נדרשות בהן מירכאות
- הוספת מירכאות לציטוט מחשבות
- הוספת ניקוד עזר במילים שלא נדרש בהן ניקוד
- חלוקה לפסקאות רבות מדי.
התוצאה – טקסט מיושר, סטנדרטי וחסר חיים. הטעם הייחודי של המנה אבד, והוחלף בטעם תעשיית תפל.
הפאי השלם - עריכה ספרותית ולשונית משולבת
הפרדה בין עריכה ספרותית ועריכה לשונית אינה טבעית, אינה נכונה ואינה הגיונית. זה דומה להעברת המנה שהשפית הכינה בקפידה למישהו אחר שיכניס בה מרכיבים אחרים. בעריכת ספר עם תכנים ספרותיים מומלץ שהעריכה הספרותית תיעשה בתהליך משולב עם עריכה לשונית, שבו השיקולים הלשוניים מותאמים לשיקולים הספרותיים. זה טבעי ונכון. אותו ראש, אותה נשמה, אותם כישורים, אותה גישה, אותו טעם.
החלק השמאלי של הפאי, עם הגרפיטי העשיר והמורכב, מייצג את האידיאל של עריכה ספרותית ולשונית משולבת. זהו פאי שלם, שבו כל המרכיבים עובדים בהרמוניה, כמו בתבשיל מושלם.
אוכל טעים. כלים נקיים. בשני משפטים אלה טמונה ההבנה של היחסים הנכונים בין עריכה ספרותית לעריכה לשונית.
עריכה ספרותית ולשונית מנהלת כל הזמן דיונים עם עצמה – כמו השפית שטועמת את המנה שוב ושוב, מתאימה תבלינים, משנה מרקמים, בוחנת טמפרטורות. זהו דיאלוג פנימי מתמיד על איזון, על ניואנסים, ועל האופן שבו כל פעולת עריכה משפיעה על הטקסט כמכלול. העיצוב, הבנייה, הניסוח והפיסוק כרוכים בשיקולים שהעורכת הספרותית והלשונית יכולה להכריע בהם באופן הרמוני.
הפיצול המלאכותי בין עריכה ספרותית ועריכה לשונית גובה מחיר כבד המתבטא באיכות ספרים ירודה. כאשר בעריכה ספרותית לא מטפלים בניסוח ומשאירים זאת לעריכה לשונית הפועלת בנפרד, ושם נקבע הניסוח והסגנון, התוצאה היא פאי לא אחיד ולא טעים, עם טעמים מתנגשים.
עריכה ספרותית ולשונית משולבת היא פאי שהוכן על ידי שפית אחת מתחילתו ועד סופו. היא מאפשרת דיאלוג פנימי מתמיד בין השיקולים הספרותיים והלשוניים, ומבטיחה שכל ההיבטים של היצירה מטופלים במסגרת אותה תפיסה, אותה גישה ואותה נשמה.
בהיסטוריה של העריכה הספרותית העברית, עורכים מובילים ראו בעריכה תהליך אחדותי והוליסטי. הם לא הפרידו בין העריכה הספרותית-תוכנית לבין הטיפול הלשוני, אלא התייחסו ליצירה כמכלול אורגני שכל היבטיו קשורים זה בזה.
מגמת הפיצול בין עריכה הספרותית לעריכה הלשונית, נוגדת את התפיסה הזו, ויוצרת נתק מהותי ביצירה. המצב בעייתי במיוחד, כאשר העורך הספרותי מוותר על אחריותו לניסוח – תפקיד מרכזי בעריכה ספרותית איכותית – והניסוח נקבע לבסוף בעריכה לשונית.
דרכים נוספות שתוצאתן זהה:
- עריכת הספר בעריכה הנקראת 'עריכה ספרותית ולשונית', הפועלת על פי סטנדרטים לשוניים נוקשים
- עריכת הספר בבינה מלאכותית, ואחריה בעריכה לשונית אנושית
- עריכת הספר בעריכה ספרותית אנושית, ואחריה בבינה מלאכותית
עריכה ספרותית ראויה רואה בתהליך רצף שלם ובלתי מפוצל, שבו העורך מלווה את הספר מתחילתו ועד סופו – מהעריכה המהותית, דרך הדיונים עם המחבר, הליטוש, העיצוב הלשוני ואף הבדיקה לאחר עימוד. הפרדה מלאכותית בין התפקידים מפרקת את האחדות האורגנית של היצירה ומובילה לעיתים קרובות לתוצר מנוכר, בלתי הרמוני ולעתים אף סותר את עצמו.
הגיע הזמן לחזור לפאי השלם, לתפיסה הוליסטית של עריכת ספרים, במיוחד ספרי פרוזה.









