לפונים וללקוחות מובטחת
שמירה על סודיות וזכויות יוצרים
לפונים וללקוחות מובטחת שמירה על סודיות וזכויות יוצרים
לפונים וללקוחות מובטחת שמירה על סודיות וזכויות יוצרים

חלוקת תפקידים בין עריכה ספרותית ועריכה לשונית – מקבץ מאמרים

פאי צבעוני מחולק לשלושה חלקים, וספרים ישנים, כמטפורה לשילוב נכון בין עריכה ספרותית ועריכה לשונית.
לעריכה הספרותית תפקיד מרכזי בעיצוב העלילה, בניסוח ובמבנה, ולעריכה הלשונית תפקיד מצומצם. בשילוב כוחות מתואם, עריכה ספרותית ולשונית יוצרת יצירה בעלת ערך אומנותי שלם.

הפאי כמטפורה לשילוב נכון בין עריכה ספרותית ועריכה לשונית

ספרים יפים מונחים על משטח, ובחלק הקדמי פאי צבעוני מחולק לשלושה חלקים: החלק השמאלי עשיר בצבעוניות של גרפיטי אורבני, עם מגוון צבעים, שכבות, עומק וטקסטורות, והוא מייצג עריכה ספרותית ולשונית; בחלק האמצעי שלושה צבעים עיקריים מתוך הגרפיטי. חלק זה מייצג את תפקידה של עריכה ספרותית בפיצול תפקידים; החלק הימני צבוע בירוק מתוך הגרפיטי – מייצג את תפקידה של עריכה לשונית בפיצול תפקידים.

השפית הראשית והפאי השלם

"כל היום הייתי במטבח. עשיתי ממולא, עשיתי גורמה סבזי, עשיתי גונדי, עשיתי עוף עם תפחדמה, עשיתי מעמול. בין לבין עשיתי כלים."

זהו תפקידה של עורכת ספרותית ולשונית. היא השפית הראשית שאחראית על הכנת המנות, על בחירת המרכיבים, על הטעם, על התיבול ועל ההגשה, ובין לבין, גם על שטיפת הכלים.

החלק השמאלי של הפאי, עם הגרפיטי העשיר והמורכב, מייצג עריכה ספרותית ולשונית משולבת. זהו תהליך אורגני ושלם שבו כל ההיבטים של הטקסט מטופלים כמקשה אחת על ידי עורכת אחת, עם גישה אחת, טעם אחד וחזון אחד.

כשם שהשפית המיומנת יודעת איזה תבלין לשלב, כמה להוסיף ממנו ובאיזה שלב, איך לשלב את המרכיבים, מתי להוציא את התבשיל מהתנור וכיצד להגיש אותו לסועדים, כך גם העורכת הספרותית-לשונית יודעת איך לטפל בכל היבט של הטקסט – מהמבנה הכללי ועד לפסיק האחרון, וכיצד להגיש אותו לקוראים.

בפיצול בין התפקידים, הניסוח אמור להיעשות בעריכה ספרותית עם כישורי כתיבה, כך גם סדר המילים וחלוקת הפסקאות. גם פיסוק הוא חלק בלתי נפרד מהניסוח והסגנון, ולכן הוא שייך במהותו לתחום העריכה הספרותית. פיסוק אינו רק עניין טכני של תחביר. זהו כלי הבעה סגנוני רב-עוצמה, המשפיע על הקצב, על הזרימה, על המנגינה ועל האווירה של הטקסט, חלק מהתבלינים.

אם עריכה ספרותית משאירה לעריכה לשונית את הפעולות האלה, היא לא יכולה לבצע את תפקידה כמנסחת אמינה של רגש או כמטפלת בחורים בעלילה. חורים בעלילה אינם רק יישוב של פערים לוגיים. הם קשורים גם לנתק שנוצר בין רגש, אווירה, קצב, יחסים, סגנון, אירוע ומאפייני דמויות, לבין ניסוחם במילים. אלה סוגים נוספים של פערים בעלילה, והם בעייתיים לא פחות.

שוטפת הכלים - תפקידה המוגדר של העריכה הלשונית

השפית הראשית אחראית על יצירת המנות במסעדה. היא זו שמעניקה למסעדה את הסגנון והזהות הקולינרית שלה. שוטפת הכלים מבצעת תפקיד חיוני וחשוב, אך מוגדר.
התפקידים המוגדרים של העריכה הלשונית כוללים:
1. כתיבה על פי כללי הכתיב המלא
2. תיקון שגיאות כתיב והקלדה
3. תיקון טעויות לשון – אך לא תמיד. יש לעשות זאת עם רגישות לסגנון הספרותי
4. כתיבה תקנית של סימני הפיסוק והציטוט שנבחרו
5. ניקוד עזר מינימלי ונחוץ
6. תעתיק מילים לועזיות
7. רווחים, ניקוד עזר, תעתיק
8. שמירה על עקביות ואחידות – בכתיב, בשמות, בתאריכים וכדומה.

ספר שהולך לים עם חליפה מחויטת

עריכה לשונית החורגת מתפקידה המוגדר וקובעת ניסוח וסגנון, היא כמו שוטפת כלים המשנה מרכיבים במנה, מבלי להפעיל שיקולים של טעם, מרקם ויופי. השיקול היחיד שלה יהיה ניקיון של המנה ואסתטיות על פי כללים נוקשים ואחידים. התוצאה היא ספר ש"הולך לים עם חליפה מחויטת", או גרפיטי שהזיזו בו קווים וסידרו אותו – טקסט שאיבד את הטבעיות, את האותנטיות ואת החיות שלו, והפך לנוקשה, מנוכר ולא אמין.

הינה דוגמה מוחשית לפגיעה כזו. בינה מלאכותית פועלת כמו עריכה לשונית אנושית מהסוג הזה. נתתי לה פסקה מתוך טקסט שלי, מתוך סיפור חיים שכתבתי וערכתי בעריכה ספרותית ולשונית:

"לעשות את מה שחברה שלי יעל מספרת שהיא עושה לקראת הביקור של הילדים בשישי: 'מה הבעיה? אני זורקת לתבנית חתְכות עוף, זורקת ירקות, בטטה ותפחדמה, מכינה רוטב פיקנטי, שופכת על הכול, מכסה בנייר כסף, וזהו. יוצא שיגעון! כולם מלקקים את האצבעות.'"

השינויים בעריכה: "עושה בדיוק מה שיעל, חברתי, עושה לקראת ביקור הילדים ביום שישי: 'מה הבעיה? אני מניחה בתבנית חתיכות עוף, מניחה ירקות – בטטה ותפוחי אדמה – מכינה רוטב פיקנטי, שופכת על הכל, מכסה בנייר כסף, וזהו. יוצא משהו משגע! כולם מלקקים את האצבעות.'"

הנימוקים:

  • "זורקת" שונה ל"מניחה": "זורקת נשמע פחות אלגנטי בהקשר זה"
  • "שיגעון" שונה ל"משהו משגע": "שיגעון בהקשר זה אינו מדויק"
  • "תפחדמה" שונה ל"תפוחי אדמה": "תיקון שגיאת כתיב"

אבל "תפחדמה" היא צורה מדוברת אותנטית, המבטאת את סגנונה הייחודי של יעל. "זורקת" אינה פחות אלגנטית – היא מבטאת את הספונטניות והחופש שלה. ו"שיגעון" הוא ביטוי עסיסי ומדויק לחלוטין בהקשר זה.

דוגמה נוספת היא ממאמר שכתבתי, ובו התייחסתי לגישה המתנגדת לגישת העריכה המשולבת שבה אני דוגלת. בתמונת הנושא כתבתי את המשפט "כל היום הייתי במטבח. עשיתי ממולא, עשיתי גורמה סבזי, עשיתי גונדי, עשיתי עוף עם תפחדמה, עשיתי מעמול. בין לבין עשיתי כלים." בהשראת המשפט מתוך סיפור החיים הנ"ל שכתבתי וערכתי. 

נתתי את המשפט לבינה מלאכותית המתפקדת כעריכה לשונית אנושית מהסוג הזה. הטקסט הפך ל: "כל היום הייתי במטבח. הכנתי ממולאים, גורמה סבזי, גונדי, עוף עם תפוחי אדמה ומעמול. בין לבין גם שטפתי כלים."
העריכה הלשונית שינתה ביטויים אותנטיים המשקפים דיבור טבעי ואמיתי:

  • "עשיתי" הוחלף ב"הכנתי",
  • "ממולא" הפך ל"ממולאים",
  • "תפחדמה" תוקן ל"תפוחי אדמה",
  • "עשיתי כלים" שונה ל"שטפתי כלים".
  • החזרה המכוונת על "עשיתי", שיוצרת ריתמוס ומנגינה מיוחדים בטקסט, נמחקה לטובת משפט עם רשימת פריטים עם פסיקים.

סממני ריחוק וניכור נוספים הנוצרים מניסוח ופיסוק בידי עריכה לשונית נוקשה:

  • שפה גבוהה בכל מחיר
  • שימוש רב בסמיכות
  • שימוש רב בכינויי קניין
  • שימוש רב בסביל ובשמות פעולה
  • סגנון מליצי וגבוה בדיבור בין אנשים
  • דבקות בצורה התקנית של ציווי
  • מילות קישור של עבודות אקדמיות
  • סדר מילים על פי תבנית קבועה
  • אופן מסירה לא אמין (כמו דמות המתארת את עצמה באופן מנותק)
  • דחיסת תיאורים
  • תיאורים שנמסרים כדוח או כרשימת מכולת
  • הבלעת מידע חשוב
  • שימוש רב במשפטי שעבוד
  • כתיבה על פי תבניות קבועות
  • חזרה על מילות יחס
  • פירוט שיוצר ריחוק
  • דחיסת מידע ותזכורות חוזרות
  • שימוש רב בקווים מפרידים ונקודתיים
  • שימוש בנקודה-פסיק
  • ריבוי של פסיקים
  • שימוש במקפים בין מילים שהאקדמיה לא קבעה שיש להוסיף בהן מקפים
  • הוספת מירכאות במילים שלא נדרשות בהן מירכאות
  • הוספת מירכאות לציטוט מחשבות
  • הוספת ניקוד עזר במילים שלא נדרש בהן ניקוד
  • חלוקה לפסקאות רבות מדי.


התוצאה – טקסט מיושר, סטנדרטי וחסר חיים. הטעם הייחודי של המנה אבד, והוחלף בטעם תעשיית תפל.

הפאי השלם - עריכה ספרותית ולשונית משולבת

הפרדה בין עריכה ספרותית ועריכה לשונית אינה טבעית, אינה נכונה ואינה הגיונית. זה דומה להעברת המנה שהשפית הכינה בקפידה למישהו אחר שיכניס בה מרכיבים אחרים. בעריכת ספר עם תכנים ספרותיים מומלץ שהעריכה הספרותית תיעשה בתהליך משולב עם עריכה לשונית, שבו השיקולים הלשוניים מותאמים לשיקולים הספרותיים. זה טבעי ונכון. אותו ראש, אותה נשמה, אותם כישורים, אותה גישה, אותו טעם.

החלק השמאלי של הפאי, עם הגרפיטי העשיר והמורכב, מייצג את האידיאל של עריכה ספרותית ולשונית משולבת. זהו פאי שלם, שבו כל המרכיבים עובדים בהרמוניה, כמו בתבשיל מושלם.

אוכל טעים. כלים נקיים. בשני משפטים אלה טמונה ההבנה של היחסים הנכונים בין עריכה ספרותית לעריכה לשונית.

עריכה ספרותית ולשונית מנהלת כל הזמן דיונים עם עצמה – כמו השפית שטועמת את המנה שוב ושוב, מתאימה תבלינים, משנה מרקמים, בוחנת טמפרטורות. זהו דיאלוג פנימי מתמיד על איזון, על ניואנסים, ועל האופן שבו כל פעולת עריכה משפיעה על הטקסט כמכלול. העיצוב, הבנייה, הניסוח והפיסוק כרוכים בשיקולים שהעורכת הספרותית והלשונית יכולה להכריע בהם באופן הרמוני.

הפיצול המלאכותי בין עריכה ספרותית ועריכה לשונית גובה מחיר כבד המתבטא באיכות ספרים ירודה. כאשר בעריכה ספרותית לא מטפלים בניסוח ומשאירים זאת לעריכה לשונית הפועלת בנפרד, ושם נקבע הניסוח והסגנון, התוצאה היא פאי לא אחיד ולא טעים, עם טעמים מתנגשים.

עריכה ספרותית ולשונית משולבת היא פאי שהוכן על ידי שפית אחת מתחילתו ועד סופו. היא מאפשרת דיאלוג פנימי מתמיד בין השיקולים הספרותיים והלשוניים, ומבטיחה שכל ההיבטים של היצירה מטופלים במסגרת אותה תפיסה, אותה גישה ואותה נשמה.

בהיסטוריה של העריכה הספרותית העברית, עורכים מובילים ראו בעריכה תהליך אחדותי והוליסטי. הם לא הפרידו בין העריכה הספרותית-תוכנית לבין הטיפול הלשוני, אלא התייחסו ליצירה כמכלול אורגני שכל היבטיו קשורים זה בזה.

מגמת הפיצול בין עריכה הספרותית לעריכה הלשונית, נוגדת את התפיסה הזו, ויוצרת נתק מהותי ביצירה. המצב בעייתי במיוחד, כאשר העורך הספרותי מוותר על אחריותו לניסוח – תפקיד מרכזי בעריכה ספרותית איכותית – והניסוח נקבע לבסוף בעריכה לשונית. 

דרכים נוספות שתוצאתן זהה:

  1. עריכת הספר בעריכה הנקראת 'עריכה ספרותית ולשונית', הפועלת על פי סטנדרטים לשוניים נוקשים
  2. עריכת הספר בבינה מלאכותית, ואחריה בעריכה לשונית אנושית
  3. עריכת הספר בעריכה ספרותית אנושית, ואחריה בבינה מלאכותית

 

עריכה ספרותית ראויה רואה בתהליך רצף שלם ובלתי מפוצל, שבו העורך מלווה את הספר מתחילתו ועד סופו – מהעריכה המהותית, דרך הדיונים עם המחבר, הליטוש, העיצוב הלשוני ואף הבדיקה לאחר עימוד. הפרדה מלאכותית בין התפקידים מפרקת את האחדות האורגנית של היצירה ומובילה לעיתים קרובות לתוצר מנוכר, בלתי הרמוני ולעתים אף סותר את עצמו.

הגיע הזמן לחזור לפאי השלם, לתפיסה הוליסטית של עריכת ספרים, במיוחד ספרי פרוזה.

גדם עץ מנוסר ליד האגם, דפי עריכה וספר, מדגימים עריכה ספרותית ועריכה לשונית הפועלות בהרמוניה זו עם זו ולא מנסות לשנות את צביונו של הספר ולהלביש עליו תחפושות המסתירות את ייחודיותו.
למה חשוב לערוך את הספר בעריכה ספרותית יחד עם עריכה לשונית? בעריכה לשונית דומיננטית, הפועלת בנפרד מעריכה ספרותית וקובעת את הניסוח, בולט סגנון כתיבה נוקשה שלא מתאים לתכנים ספרותיים. בעריכה כזו נוצרת התנגשות עם העריכה הספרותית, ומי שמכריע הוא מגע היד האחרון בספר – עריכה לשונית, והיא זו שמטביעה את חותמה על הספר.
ספרים על משטח עץ על רקע גרפיטי ססגוני על הקיר, עם צמחייה שלא מסתירה את יופיו, מדגימים שמירה של עריכה לשונית על יופייה של היצירה מבלי לפגוע בשיקולי העריכה הספרותית.
מילים טובות שנבחרו בעריכה ספרותית הוחלפו בעריכה לשונית: אפשר ללמוד מכתוביות לאחר עריכה לשונית על גישה המופעלת לעיתים בעריכת ספרים. במאמר אני מדגימה גישה לא נכונה של עריכה לשונית, במקרים שבהם היא משנה מילים מדויקות וטובות שנבחרו בעריכה ספרותית. חלק א'.
ספרים על רקע גרפיטי רחוב עם כתובות בתוך ארבע צורות מופשטות, מדגימים חופש אומנותי של עריכה ספרותית.
בעריכה ספרותית יצרו יופי ספרותי, ובעריכה לשונית – "יתרה מזאת" אף אחד לא יעלה על דעתו לגשת ליצירת אומנות, למחוק בה קווים, להוסיף צורות, לאחד את הגדלים שלהן ולקצר אותה. כתיבה ספרותית ועריכה ספרותית שהופעלו בה שיקולים ספרותיים מקצועיים היא אומנות לכל דבר, ועריכה לשונית לא אמורה להתערב בכך. חלק ב'.
ספרים על רקע גרפיטי עם רצועות אירוסול על קיר מתכת מדגימים סגנון חי בהווה, הנבנה בעריכה ספרותית
בעריכה ספרותית דיברו בהווה ובעריכה לשונית שינו לעבר: פעמים רבות בעריכה לשונית מאחידים זמנים או מעבירים לזמן עבר או עתיד, אך טיפול בזמנים הוא מנדט של עריכה ספרותית ולא של עריכה לשונית. זה שיקול לשוני-ספרותי. חלק ג'
ספרים על רקע קיר צהוב מתקלף עם ירוקת וסדקים מדגימים שאת המינון קובעת עריכה ספרותית ולא עריכה לשונית.
בעריכה ספרותית עיבו והדגישו, בעריכה לשונית קיצצו ומחקו: בעריכה לשונית עם גישה נוקשה חושבים אולי שתפקידה הוא לבטל חזרות ומילים מיותרות. מיותרות בעיניה כמובן. לא לא לא, אלה שינויי סגנון, ואם בעריכה הספרותית קבעו שלוש פעמים "לא" ברצף, אין סיבה לקצץ שתיים. חלק ד'.
קערות גדולות מעץ בכוורת וספר גדול עם ורד צהוב מסמלים התאמה של סימני פיסוק לסגנון הספר בעריכת ספרים.
סימני פיסוק בעריכת ספרים צריכים להתאים לסגנון הספר: לפעמים נדמה לי שבעריכה הלשונית יש שק של סימני פיסוק, עם כלל הקובע שחייבים להשתמש בכולם בעריכת ספרים ויהי מה. סימני פיסוק צריכים להתאים לאופיים של ספרי פרוזה, למבנה המשפט, להלך הרוח, לסגנון ולקצב. חלק א' - הקדמה.
ספרים על רקע ציור בצבעי שמן של צורות מופשטות במגוון צבעים על רקע כחול, מדגימים יצירתיות וחופש, להמחשת הרעיון שסימני פיסוק בספרות הם אמצעי הבעה אומנותי סגנוני.
סימני פיסוק בספרות הם אמצעי הבעה אומנותי סגנוני: סימני פיסוק בספרים עם תכנים ספרותיים הם גם אמצעי אומנותי המחזק אמינות וטבעיות בספר אם מתייחסים אליהם כך. בעריכה לשונית ובעריכה ספרותית צריך להקשיב להם. חלק י' - סיכום.
ספרים ועלי כותרת מונחים על משטח סגול, על רקע גרפיטי עם רישומים מופשטים וכיתוב, מדגימים את חשיבותה של התאמה לסגנון הספר ואת הרעיון שבעריכת ספרים הוספה והשמטה של ש' מותאמת לספר.
"נראה לי אני זז": בעריכת ספרים, הוספה והשמטה של ש' מותאמת לספר: בעריכת ספרי פרוזה, עריכה ספרותית מחליטה מתי "נראה לי שאני זז" או "נראה שהוא עזב", ומתי "נראה לי אני זז". במצב של פיצול תפקידים, עריכה לשונית מתאימה את עצמה לשיקולים הספרותיים.
שלוש צנצנות של רוטב טקמלי גאורגי ולצידן ספרים, מדגימים טבעיות ומקוריות בדיון על גבולות העריכה הלשונית בספר פרוזה.
חייבים לנעול את הנעליים? על גבולות העריכה הלשונית בספר פרוזה: גבולות העריכה הלשונית בספר פרוזה צריכים להיות ברורים: ציטוטים של דמויות בספר שעבר עריכה ספרותית ייכתבו ללא שגיאות כתיב. ניסוח הוא סגנון. לא צריך לשנות אותו, למעט מקרים מיוחדים. עריכת יתר לא מאפשרת לקוראים להישאב לספר, היא לוקחת את היצירה למחוזות אחרים.
ספר פתוח מעל שלושה ספרים בכריכות צבעוניות, על רקע המשפט: "באמת, אילו מטומטמים, אילו דפוקים.", מדגימים אי התאמה של עריכה לשונית בעריכת ספרים לרוח היצירה בפרוזה. וביטול השיקולים של עריכה ספרותית.
אֵילו קטעים: עריכה לשונית שלא מתאימה את עצמה לרוח היצירה: אחת הפעולות החשובות בעריכה ספרותית היא חתירה לדיוק ואמינות. בעריכת ספרים עם תכנים ספרותיים, במקרה של פיצול תפקידים בין עריכה לשונית ועריכה ספרותית תיקונים במקומות הלא נכונים ובכל מחיר בשם התקניות מנכיחים את העריכה הלשונית ויוצרים טקסט נוקשה ותלוש.
ספר מונח על כורסה גדולה מעור חום בסגנון עתיק, על רקע קיר אפור-ירוק כהה, מסמלת עריכה לשונית שמרנית בספרים ברוחו של אבא בנדויד
עריכת ספרים על פי כללי העברית של אבא בנדויד: כיועץ הלשון של קול ישראל, עיצב בנדויד את הנורמות הלשוניות הנהוגות בשידורי הרדיו בניסוח והגייה. בעריכת ספרי פרוזה, נורמות קפדניות אלה אינן מתאימות תמיד ובכל מצב.
צילום תקריב של ספרים על רקע אפור וכיתוב עם דחיסת תיאורים, מדגים סגנון מרוחק בעריכת ספר פרוזה ללא רגישות ספרותית.
ספר פרוזה הולך לים עם חליפה: מאפייני ריחוק בעריכת ספר פרוזה: סגנונות כתיבה וסימני פיסוק שנעשים בעריכה לשונית ללא רגישות ספרותית ואינם מתאימים לתכנים ספרותיים בספרי פרוזה, יוצרים אווירת ריחוק וניכור ופוגעים באמינות ובזרימה שעליהן אחראית עריכה ספרותית. אציג סממנים תוכניים וחיצוניים של ריחוק.
כריות ושטיחים פרסיים בצבעים ססגוניים וחמים וספרים מדגימים אווירה חמה, שחרור, גיוון וגמישות ואת הרעיון שעריכה ספרותית ולשונית טובה בונה סגנון של קרבה ושחרור.
עריכה ספרותית ולשונית טובה בונה סגנון של קרבה ושחרור: כשספר פרוזה נערך באותם עקרונות של ספר עיון, נמחקים כל סממני הקִרבה. עריכה ספרותית ולשונית טובה בונה סגנון של קרבה ושחרור ושוברת את המחיצות.
דלעת וספרים על שולחן ישן מעץ, על רקע ירוק עם משפטים הכוללים מילים בסביל, מדגימים דומם פסיבי במאמר על התרחקות של עריכה ספרותית משימוש בסביל במקומות מסוימים.
כולם יודעים: עריכה ספרותית מתרחקת מסביל במקומות מסוימים: לעיתים הסביל יוצר סגנון מרוחק, לקוני ונוקשה של ספר עיון או מחקר, וריבוי שלו מעיד על מגע ידה של עריכה לשונית המנותקת משיקולי עריכה ספרותיים. בעריכה ספרותית משתמשים בפעיל במקומות המתאימים. הוא פתוח, נגיש ומוסיף מידע, הוא יוצר קצב, מחיה את הרגעים ויוצר מעורבות של הקוראים בהתרחשות.
ערמת ספרים ישנים וטקסט על רקע שחור, עם שמות פעולה ושמות עצם מודגשים, מדגימים ריחוק הנעשה לעיתים בעריכה לשונית המבטלת סגנון שנבנה בעריכה ספרותית.
בעריכה ספרותית כתבו "הוא ניסה להשתיק", בעריכה לשונית - "ניסיון": אחת הטכניקות להעלאת משלב לשוני היא שימוש בשמות פעולה. בכך לא רק שעריכה לשונית נוטלת לעצמה את תפקיד הניסוח השמור לעריכה ספרותית בספרי פרוזה, היא יוצרת עמימות, ריחוק וניכור. שמות פעולה לוקחים מהדמות שעליה מדברים את הכוח, מטשטשים אותה ומעלימים מידע חיוני חשוב.
תבניות אפייה במאפייה, המסודרות עם מחיצה בין ימין ושמאל ובהן לחמים וספרים בימין ובשמאל, מדגימות שילוב בין עריכה לשונית ועריכה ספרותית ואיכות בעריכה בדיון על עריכה לשונית וספרותית או עריכה ספרותית ולשונית.
האם זאת עריכה ספרותית ולשונית או עריכה לשונית וספרותית? הגדרה מדויקת יותר לתיאור עריכה המשלבת שתי התמחויות היא עריכה ספרותית ולשונית, משום שהעריכה הספרותית היא הבסיס. אך בין שהיא תיקרא "ספרותית ולשונית" או "לשונית וספרותית", איכותה תיקבע על פי כישורי העריכה הספרותית ומאפייני העריכה הלשונית.
גזע עץ המתפצל לשני ענפים, ביניהם חמישה ספרים צבעוניים, מדגים עריכה לשונית ועריכה ספרותית איכותיות המפעילות שיקולים מקצועיים.
עריכת ספר בעריכה ספרותית ועריכה לשונית - האם די בכך? עריכה לשונית ועריכה המוגדרת כעריכה ספרותית - בין שהיא נעשית על ידי שני עורכים ובין שהיא נעשית על ידי עורך אחד בתהליך אחד - עדיין לא מעידה על איכות העריכה. מה שקובע הוא טיב הכישורים: התייחסות מקצועית למגוון היבטים ספרותיים כולל שיקולי ניסוח, ועריכה לשונית מתונה שאינה משנה את צביונו של הספר.
פרחים מלאכותיים באגרטל וספרים על רקע בסגנון וינטג', מדגימים את הדיון בשאלה אם בינה מלאכותית יכולה לעשות עריכה ספרותית.
תגידו, בינה מלאכותית יכולה לעשות עריכה ספרותית?: לבינה מלאכותית אין אינטליגנציה רגשית, אין בה רגישות, אין לה יכולת להבין כוונות, משמעויות, דקויות, היא לא יודעת להאזין למנגינה העולה מהטקסט, לזרימה, לרצף. היא מלאכותית ולא טבעית, ולעולם היא לא תגיע לאיכויות האנושיות בעריכה ספרותית.
גמל דו דבשתי הולך בשדה במונגוליה עם ספרים בדבשת, מדגים גמישות, טבעיות וזרימה בעריכת ספרים ובעריכה לשונית של ספר פרוזה.
"מאמי, רק בקצוות. בסדר נשמה?" עקרונות בעריכה לשונית של ספר פרוזה: עריכה לשונית פועלת בתנועה, בגלים, בזרימה בעריכת ספרים. היא מותאמת לסוג הספר ולסגנון ושומרת על רוח היצירה הספרותית. בספר עיון, מרחב הפעולה של העריכה הלשונית רחב. בספר פרוזה, מרחב הפעולה שלה מצומצם לעומת מרחב הפעולה של עריכה ספרותית.
ערמת ספרים על משטח עץ על רקע גרפיטי ססגוני על קיר בטון ברחוב, מדגימים אותנטיות, זרימה וחיים בטיפול נכון בסלנג בעריכת ספרים בעריכה לשונית ועריכה ספרותית.
טיפול בסלנג בעריכת ספרים – עריכה לשונית ועריכה ספרותית: המלצות לטיפול במילות סלנג בספרים. חלק ב'
דפי עריכה מפוזרים על ספסל עץ, ליד מסלול הליכה ושדה פרחים יבש, מדגימים סגנון מובחן הנבנה בעריכה ספרותית ועל כן השאלה הרלוונטית היא אופי ההתערבות של העריכה הלשונית.
עיתוי כניסתה של עריכה לשונית לפעולה בעריכת ספר: שאלת עיתוי כניסתה של עריכה לשונית לפעולה בספר - אחרי עריכה ספרותית או בשילוב עם עריכה ספרותית – אינה רלוונטית. השאלה הרלוונטית היא מי האחראי העיקרי על הניסוח והסגנון.
ספרים וכיתוב עם ניקוד עזר מרובה על רקע תכלת, מדגימים ניקוד עזר מיותר שנעשה בעריכת ספרים על ידי עריכה לשונית.
ניקוד עזר בעריכת ספרים לא אמור להיות ראשית קריאה: אני נתקלת בניקוד עזר רב שנעשה בעריכת ספרים, ברוב המקרים הוא מיותר ומפריע. במקרים רבים זה עלבון לאינטליגנציה. ריבוי של ניקוד עזר קוטע את הזרימה ויוצר תחושה של דידקטיות, כאילו המורה מלמדת את התלמידים איך לקרוא ולהגות את המילה. חלק ב'
ספרים ובקבוק צבעוני על משטח עץ, על רקע נייר צבעוני קרוע במרכז החושף צבע חדש, מדגימים חשיפה לעומק בדיון על ההבדל בין עריכת ספר עיון לעריכת ספרות
ההבדל בין עריכת ספר עיון לעריכת ספרות טמון באופן הניסוח: ניסוח יוצר סגנון, ועל הסגנון אחראית עריכת התוכן העיקרית. בספרים עם תכנים מעשיים, מחקריים, לימודיים וכדומה - בדרך כלל עריכה לשונית אחראית על הניסוח והסגנון. בספרים עם תכנים ספרותיים - עריכה ספרותית אחראית על הניסוח והסגנון.
ספר ואגרטל על משטח עץ עם פרטים, על רקע גרפיטי ססגוני על קיר בטון, מדגימים יצירתיות, תנועה ואותנטיות בעבודתה של עורכת ספרותית ועורכת לשונית.
גם עורכת ספרותית וגם עורכת לשונית. וזה מצוין. הפרדה בין עריכה ספרותית ועריכה לשונית אינה טבעית, אינה נכונה ואינה הגיונית. בעריכת ספר עם תכנים ספרותיים מומלץ שהעריכה הספרותית תיעשה בתהליך משולב עם עריכה לשונית, שבו השיקולים הלשוניים מותאמים לשיקולים הספרותיים. בשיטת עריכה זו לא מתנתקים מהיצירה אחרי העריכה הספרותית והיא לא עוברת לידיים אחרות. זה טבעי ונכון. אותו ראש, אותה נשמה, אותם כישורים, אותה גישה, אותו סגנון.
חתול וספרים על רקע שער מתכת חלוד הנראה כיצירת אומנות, מדגימים את הרעיון על התמחות של עריכה לשונית ועריכה ספרותית משולבת בעריכת ספרים.
עורכת ספרותית ולשונית, וטרינרית מומחית בעריכת ספרים: עריכת ספרים שמשלבת עריכה ספרותית ועריכה לשונית באותו תהליך היא עריכה טבעית ויעילה. שילוב כזה לא מבטיח ספר מוצלח, אך מי שאומר שעצם השילוב מוביל בהכרח לתוצאות בינוניות, טועה.
כד קרמיקה וספר על משטח עץ סדוק, וטקסט על רקע מופשט של נייר קרוע, מדגימים שילוב בין עריכה לשונית ועריכה ספרותית ואת מטפורת שטיפת הכלים.
עריכה לשונית ועריכה ספרותית בספרים ומטפורת שטיפת הכלים: מי שטוען שבעריכה הלשונית מטפלים גם בסגנון של הספר תוך התייחסות לשיקולים ספרותיים, מדבר על עריכה שעקרונותיה דומים לעריכה ספרותית ולשונית ועל כן לא יכול לשלול עריכה משולבת שנעשית במקומות אחרים. אבל רק עריכה ספרותית אמורה להעניק לספר את צביונו הסגנוני דרך ניסוח. היא השפית הראשית, ובספרי פרוזה עריכה לשונית היא שוטפת הכלים.
קיר עץ צבוע באופן לא אחיד וכד יווני מצויר עומד על ספר, מדגימים יצירתיות ושיקולים בעריכה ספרותית ועריכת תוכן של ספרות.
האם כל עריכת תוכן של ספרות יכולה להיקרא עריכה ספרותית? אם יודעים שהספר נמסר לעריכת תוכן על ידי עריכה לשונית שלא עוסקת בעריכה ספרותית, אי אפשר לכנות זאת "עריכה לשונית וספרותית". כשנתקלים בעריכה לא טובה בספר פרוזה חשוב לדייק: היא לא טובה, כי בפועל אין כאן באמת עריכה ספרותית.
ספרים על רקע ציור פלטת צבעים של אומנים במגוון צבעים, מדגימים גישה אומנותית בעריכה ספרותית.
בעריכה ספרותית עם גישה אומנותית, "מילות חלל" הן מכרה זהב: בעריכת ספרים עם תכנים ספרותיים, לעיתים מילים שנחשבות למיותרות בעריכה לשונית עם גישה דידקטית, הן מכרה זהב בעריכה ספרותית עם גישה אומנותית.
ספר על רקע ציור אומנות יפנית מסורתי בצבעי מים של שתי חסידות, מדגימים ריקוד משותף במלאכת הניסוח בעריכה ספרותית המשלבת עריכה לשונית.
ניסוח בספר פרוזה – עריכה ספרותית או עריכה לשונית? ניסוח הוא סגנון. במצב של פיצול תפקידים בין עריכה ספרותית לעריכה לשונית בספרים עם תכנים ספרותיים, עריכה ספרותית אחראית על הניסוח. כישורי כתיבה וניסוח הם כישורים מהותיים בעריכה ספרותית. ניסוח טוב ביצירות ספרות מתבטא בבניית משפטים שמהם עולים הרעיונות הספרותיים באופן ספרותי, מנגינה, קצב, זרימה והרמוניה.
ספר על מדרגת קיר בטון ורוד עם צינור ניקוז וגרפיטי, מדגימים יצירתיות בדיון מי אחראי על חלוקת פסקאות בספר פרוזה - עריכה לשונית או עריכה ספרותית.
חלוקת פסקאות בספר - עריכה ספרותית או עריכה לשונית? בעריכת ספרים עם תכנים ספרותיים, שבה יש פיצול בין עריכה ספרותית ועריכה לשונית, עיקר המעורבות בחלוקת פסקאות צריכה להיות מונחית על ידי שיקולים ספרותיים בעריכה ספרותית.
ספר על רקע גרפיטי חום על קיר בטון סדוק, בצורות מופשטות הנראות כגלים, מדגימים תנועתיות, וסדר מילים בעריכת ספר פרוזה שאמור להיבנות בעריכה ספרותית ולא בעריכה לשונית.
סדר מילים בספר - עריכה ספרותית או עריכה לשונית? : בעריכת ספרי פרוזה, סדר המילים הוא פעולה מובהקת של עריכה ספרותית, הקובעת את הסגנון, הזרימה והמשמעות. חשוב שסדר המילים יתבסס על שיקולים ספרותיים, על ידי עריכה ספרותית עם כישורי ניסוח טובים.
אומנות גרפיטי רחוב עם צורות מופשטות ורישומים כרקע לענף הרדוף באגרטל דמוי נורה וספר מדגימים יצירתיות, דמיון, חופש, שילוב בין פריטים להמחשת הרעיון שלא תמיד מתאימה עברית תקנית בספרי פרוזה
שפה תקנית בעריכת ספר פרוזה? לא תמיד!: ספרי פרוזה אינם ספרי עיון, מחקר או הדרכה. אמירות של דמויות בספרי פרוזה אינן טקסט שמוגש לשיפוטה של האקדמיה ללשון העברית, עליהן להיכתב בלשון טבעית, כפי שאנשים מדברים. חלק א'
ספרים על משטח עץ על רקע אומנות גרפיטי רחוב צבעוני עם צורות מופשטות בוורוד עז ותכלת, מדגימים יצירתיות, חופש אומנותי ויציאה מהקופסה בעריכת ספרים.
חסר לנו שהספרים ייראו כמו קופסאות קטנות שכולן נראות אותו הדבר: פעמים רבות אחרי עריכה לשונית של ספרי פרוזה המתבססת על תבניות קבועות, נוצר פס ייצור של ספרים, כמו קופסאות קטנות שכולן נראות אותו הדבר. הספרים פלקטיים, צפויים ומשעממים, חסרי ייחוד ונשמה. חלק ב'
ספרים ליד אגרטל זכוכית מעוצב עם אלסטרומריה אדומה, על רקע אומנות אבסטרקט בצבעי פסטל, מדגימים יצירתיות בעריכה ספרותית ויציאה מקיבעון
שפה גבוהה בכל מחיר בעריכת ספרים? הבלדה על בני אדם תמימים: בני אדם תמימים כותבים טקסט ומעבירים אותו לידיה של עריכה לשונית הדבקה בתבניות של כתיבה עיונית. תבניות אלה מתעלמות משיקולים של עריכה ספרותית המטפלת בסגנון, אווירה, מנגינה וקצב. הן יוצרות ספר נוקשה ופלקטי ומעלימות את יופיו הייחודי. ואותם בני אדם תמימים מאמינים שכך נכון לעשות. חלק ג'
צילום של עץ גבוה בפארק בצפון ישראל המתפצל לשני ענפים עבים בימין ושמאל, בין הענפים ספרים, מדגים את שתי הזרועות בעריכת ספר עם תכנים ספרותיים - עריכה ספרותית ועריכה לשונית.
מאמרים על עריכה ספרותית ועריכה לשונית של ספרים
ספרים צבעוניים על דשא עם שורשים חשופים באדמה, ומעליהם שמיים עם עננים, מדגימים עריכת ספרים יסודית החודרת לשורשים.
עריכת ספרים - מאמרים על עריכה לשונית ועריכה ספרותית
גדמי עצים בפארק המשמשים כספסלים ומעליהם אגרטלים ופרחים וביניהם ספרים, מדגימים מגוון שיקולים והכרעות בעריכה ספרותית ועריכה לשונית.
הדגמות של שיקולים והכרעות בעריכה ספרותית ולשונית
כביסה צבעונית בבית קרקע וספרים בגיגית על אדן חלון פתוח מעל צמחייה, מדגימים עריכה ספרותית ולשונית הלוכדת רגעים ומציגה אותם באותנטיות.
דוגמאות של סיפורים ערוכים בעריכה ספרותית ולשונית
שני פילים עומדים זה מול זה, ומעל החדק והגוף מונח ספר פתוח, מדגימים את יציבותה של יצירה משילוב בין עריכה ספרותית ועריכה לשונית.
המלצות ותגובות על עריכה ספרותית ולשונית וכתיבה
כיסא נדנדה מנצרים בשדה ודפי עריכה לשונית עפים ברוח, מדגימים עריכה לשונית חיה, טבעית וגמישה.
עריכה לשונית – מאמרים על עריכה לשונית של טקסטים
קטגוריות
מידע
יצירת קשר
  • ©כל הזכויות שמורות למחברת ובעלת האתר עינת קדם
  • © All rights reserved to the author and this website owner Einat Kedem